עוד ספר
שלא ממש צריך המלצה. אני חושב שכל מי שאני מכיר יחתום על האיכות של הספר הזה
בעיניים עצומות. אבל אולי, שומו שמים ותרעש הארץ, יש קוראים צעירים יותר שלא
מכירים אותו.
אני אוהב
סיפורים קצרים, ואני אוהב מאוד את הסיפורים הקצרים האלה של וארלי. הספרים הארוכים
שלו עלולים להיות ארוכים מדי, נמרחים קצת ומטיפנים משהו (ע"ע "חוף
הפלדה"), אבל בסיפורים שקובצו ב"גילוי עיניים" הוא מתגלה במלוא
כוחו. חלק מהסיפורים שייכים במובהק לסיפורי "שמונת העולמות" ומכילים את
כל הטכנולוגיות המוכרות משם, אבל וארלי עושה בהם שימוש כדי לספר סיפור אחד, יחיד
ומרוכז. האהוב עלי מתוכם הוא "בתוך הקדרה" המופלא, על הסיום הנהדר שלו
והדרך שבה וארלי משתמש במצוקה כדי לערער את העולם של הגיבור שלו.
סיפורים
אחרים אינם חלק מעולם זה והם עומדים בפני עצמם, וכל אחד מהם מכיל עולם בפני עצמו.
גולת הכותרת של הספר היא הסיפור שמעניק לו את שמו, שזכה בצדק מוחלט בנבולה ובהוגו.
כל תיאור של הסיפור הזה יעשה לו עוול, פשוט צריך לקרוא אותו, אבל נאמר רק שזהו סיפור
שמציע דרך חדשה להבנת הדרך שבה אנחנו מתקשרים זה עם זה ועם העולם שסובב אותנו,
ושואל אם דרך תקשורת חלופית כזו יכולה להתקיים מחוץ לגבולות של קבוצה קטנה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה