מייגן
לינדהולם היא סופרת פנטסיה מפורסמת מאוד, בשם אחר. רוב האנשים קראו את הספרים שהיא
כתבה בשם "רובין הוב". הספרים של רובין הוב שונים מאוד מ"קוסם
היונים" של מייגן לינדהולם.
"קוסם
היונים" הוא ספר פנטסיה אורבנית, שמתרחש בסיאטל של שנות ה-80. הגיבור שלו הוא
יוצא מלחמת וייטנאם שמתגורר ברחובות ובבתים נטושים מזדמנים. הוא רואה סביבו לא רק
את העולם היום-יומי, אלא גם עולם של קסם.
העלילה
מונעת על ידי שתי דילמות עיקריות. האחת עוסקת בשאלה עד כמה עולם הקסם הזה הוא אמתי
וקיים מחוץ לראשו של הגיבור. האם כל החוויות האלה שלו הן רק ביטוי של הטראומה שלו
ונסיבות החיים שלו, או שיש להם קיום משל עצמם? האחרת, הקשורה בה, נסבה על היכולת
של העולמות להשפיע זה על זה.
לינדהולם
כותבת בספר הזה את סוג הפנטסיה שאני הכי אוהב, זה שמהלך על הגבול שבין העולמות,
שעוסק בטשטוש של הגבול הזה. היא הופכת בו את העיר, סיאטל, לדמות בפני עצמה,
ומעניקה לה חיים באמצעות הקסם ששורה ברחובותיה, אבל גם באמצעות סיפורים קטנים מן
העבר של העיר.
"קוסם
היונים" היה הספר הראשון שתרגמתי, וזה מקנה לו פינה חמה נוספת בלבי. זו גם
סיבה לכך שאני מפחד לפתוח אותו שוב, כי אני בטח אמרוט את שארית שערות ראשי לנוכח
דברים שפספסתי. אבל אתם מוזמנים לקרוא אותו. אם תמצאו שגיאות, אני לא רוצה לדעת
מזה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה