ספר לשבוע הספר 5+4

לא הספקתי לכתוב המלצה אתמול, ולכן הנה שתיים להיום.

עיר / קליפורד סימאק

צריך להמליץ על הספר הזה? "עיר" הוא אחת הקלאסיקות האמתיות של המדע הבדיוני. זו אסופה של שמונה סיפורים מראשית שנות ה-50 המצטרפים יחד לספר את ההיסטוריה של עתיד כדור הארץ. סיפור אחרון, תשיעי, נוסף אליהם בשנת 1973.

יש ב"עיר" תערובת אופיינית של "תור הזהב" של המדע הבדיוני – חלל, רובוטים, טכנולוגיה וטכנובבל. זה עלול אולי להיראות מטופש ונאיבי, אבל הם כתובים בקסם נהדר שמציל אותם מגורל כזה. יתר על כן, כמו במיטב המדע הבדיוני של תור הזהב, הם משרתים רעיונות ושאלות שליחן לא ינוס לעולם.

בלבו של הספר הזה עומדת שאלת האנושיות ושאלת הגורל. סימאק שואל שאלות נצחיות על מהות האדם וטבעו, מה יוצר אותו והאם אפשר לשנות את הטבע הזה. ככל הנראה אין תשובות לשאלות האלה, אבל החיפוש אחריהן, שלעולם לא יסתיים, הפיק כמה יצירות אמנות יקרות מפז. "עיר" הוא אחת מהן.

אוקיינוס בקצה המשעול / ניל גיימן

התעלומה הגדולה של הספר הזה היא לאן נעלמה ה"א הידיעה שהייתה צריכה להיות לפני המילה "אוקיינוס" בכותרת, אבל אני מניח שלעולם לא נדע את התשובה לה.

אני לא מעריץ מושבע של גיימן. אני חושב שפעמים רבות יש לו בעיה של סופים ושהוא קצת מאוהב מדי בכתיבה של עצמו. אבל כאשר הוא במיטבו, הוא מפיק יצירות שהן מופת של דיוק ואיפוק, ו"האוקיינוס בקצה המשעול" הוא יצירה כזו. במרכז הסיפור אדם בגיל העמידה שחוזר לבית ילדותו (אחד מהבתים שבהם גר בילדותו) ונזכר במפגש שהיה לו עם העולם שמעבר לעולם היום-יום.

בעולמות הפנטסטיים של גיימן יש משהו מן הכתיבה של לאבקראפט. היצורים מהעולמות הפנטסטיים, בעצם נוכחותם, מפוררים את מרקם העולם שלנו. האיום שלהם לא טמון בהכרח בכוונות שלהם, אלא בעצם נוכחותם בעולם שלנו. כזו היא ההשפעה של היצור שחודר לעולמו של הגיבור הילד, שמערער את כל מה שנדמה יציב, מוכר ובטוח. כאלה הם גם כוחות הקסם בספר הזה. הם טמונים בדברים היום-יומיים. בדברים השבורים, הפגומים, שעצם הפגם שבהם מעניק להם עוצמה.

כל אלה הופכים את הספר לשונה מספרי פנטסיה אורבנית שגורים, ולאחד הספרים הטובים שקראתי בזמן האחרון.