אני
רוצה לכתוב היום בפרויקט לא על אחת הבקשות שקיבלתי, אלא על נושא שיצא לי לחשוב
עליו קצת בזמן האחרון – כתיבה של פנטסיית עולם משני בישראל.
פנטסיה
של עולם משני מתרחשת בעולם שהוא בבירור לא שלנו. למשל הכתיבה של סנדרסון או סדרת
"ארץ-ים" של לה גווין.
בעקבות שיחה שהייתה לי בכנס
שהייתי בו בינואר הלכתי לחפש סיפורי פנטסיה ישראליים שמתרחשים בעולם משני, ולא
מצאתי הרבה, וזה גרם לי להתחיל לחשוב למה זה המצב. אני חושב שיש לזה כמה סיבות,
אבל מודע לזה שיכול להיות שיש פער בקריאה שלי שאליו אתייחס מאוחר יותר.
הסיבה הראשונה קשורה לצורה
שאותה חיפשתי – סיפורים קצרים. פנטסיית עולם משני (פע"מ) נוטה מסורתית להיות
אפית ולהיכתב בסדרות ארוכות של ספרים עבי כרס, ולכן מן הסתם נמצא פחות סיפורים
קצרים כאלה.
אבל גם אם נסתכל על כתיבת
הפנטסיה הישראלית בספרים נראה יחסית מעט פע"מ מובהקת. "המים שבין
העולמות" של הגר ינאי מתקרב לזה, וגם בה יש אלמנט של פנטסיית מעבר (שבה
הגיבורים עוברים הלוך ושוב מהעולם שלנו לעולם פנטסיה). הניסיון המובהק ביותר לכתוב
משהו כזה היה "חרב אלף הראמות", ספר שהיה אמור להיות ראשון בסדרה,
ושעדיף לא להרחיב את הדיבור עליו.
רוב ספרות הפנטסיה שנכתבת
בארץ בעשורים האחרונים – מוורד טוכטרמן וניר יניב עד רוני גלבפיש, רותם ברוכין
וקרן לנדסמן – נוטה להיות נטועה בארץ. אני חושב שיש לכך כמה סיבות, ואני כותב כאן
מתוך ההיכרות שלי עם רבים מהסופרות והסופרים שלנו בתקופה האחרונה.
ראשית התחושה שלי היא שבגלל
שהכתיבה בארץ חדשה יחסית, הדור הזה מושפע יותר מדור הכותבים של גיימן ופחות
מטולקין מחד ועדיין לא מסנדרסון מאידך. יכול להיות גם שהעובדה שהרבה מהיוצרות
והיוצרים האלה כותבים גם מד"ב מושכת אותם לסביבה עירונית ועכשווית.
נוסף לכך אני חושב שיותר חשוב
לסופרות וסופרים אלה להתייחס באופן מפורש לבעיות של ישראל בימינו, והכי נוח לעשות
את זה בפנטסיה אורבנית שמתרחשת בעולם שבו אנחנו חיים. אפילו אם ניקח ספר כמו
"קרעי עולם" של יעל פורמן, שהוא פנטסיית מעבר, אפשר לראות שכאשר
הגיבורים עוברים לעולם המשני, באתגרים שבהם הם נתקלים יש הד מובהק לבעיות עכשוויות
ומקומיות מאוד.
השילוב הזה לדעתי משפיע על כתיבת
הפנטסיה בארץ ומושך אותה לכיוון "אורבני" יותר.
ועכשיו נגיע למה שאני לא
יודע. אני מודע בהחלט לכך שיש כמה תחומי כתיבת פנטסיה בארץ שאני לא מכיר מספיק,
ויכול להיות ששם אפשר למצוא יותר פע"מ מובהקת יותר.
כתיבה לנוער.
אני יודע שיש לא מעט פנטסיה
מקורית לנוער שיוצאת בארץ, אבל אני כמעט לא קורא אותה מסיבות שונות. מרפרוף על
ספרים חדשים שראיתי אני רואה שם לא מעט פנטסיית מעבר, ומפעם לפעם גם פע"מ
מובהקת. אבל יכול להיות שאני מחמיץ דברים.
הוצאה עצמית.
שם אני *יודע* שיש פע"מ
מובהקת. אני רואה את זה בפוסטים שעולים במקומות אלה ואחרים. אין לי שמץ מושג מה ההיקף
והאיכות שלה.
כתיבה ברשתות.
יש ככל הנראה עולם די משגשג
של כתיבה קצרה ברשתות חברתיות שאני מודע לקיומו אבל כמעט לא לתוכן שלו. להבנתי לא
מעט כותבות וכותבים צעירים מפרסמים שם, ואני מתחיל לראות קצת סיפורים שלהם מגיעים
להגשה ל"היֹה יהיה". יכול להיות ששם אפשר למצוא סיפורים קצרים של
פע"מ. אם מישהו או מישהי יכולים לכוון אותי לשם, אשמח.
תודה על הקריאה.
את "לוחמי התמורות" של ארז דורון, קראת?
השבמחקלא יצא לי. כאמור, אני לא מגיע לקרוא הרבה ממה שיוצא בהוצאה עצמית.
השבמחק