איפה גרים הגיבורים? חלק 2 - איפה הבית של סטיב רוג'רס?

סטיב רוג'רס – קפטן אמריקה

העימות בית סטיב רוג'רס וטוני סטארק מתחיל למעשה ברגע שבו הם נפגשים, ומחמיר והולך מסרט  לסרט עד ל"מלחמת אזרחים" ששם הוא מגיע לשיא. העימות הזה קשור לאופי השונה שלהם, והניגוד באופי ביניהם ניכר גם בבתים שלהם. אם טוני בונה בתים בכל מקום כפי שהראיתי קודם, לסטיב אין בית מוגדר.

בסרט "הנוקמים" הראשון לוקי מכנה את סטיב רוג'רס "אדם שמחוץ לזמן", ובצדק. סטיב, שצלל אל מתחת לקרח במעשה של הקרבה עצמית בסוף "קפטן אמריקה" הראשון, שמתרחש באמצע שנות הארבעים של המאה ה-20, מתעורר בניו-יורק בעשור הראשון של המאה ה-21, שבעים שנה מאוחר יותר. הוא אולי בניו-יורק, העיר שבה נולד וגדל, אבל הוא לא יכול לחזור הביתה. אבל לסטיב מעולם לא היה באמת בית מוגדר, לפחות הצופים מעולם לא ראו בית כזה. כבר בתחילת הסרט הראשון שעוסק בו, "קפטן אמריקה", אנחנו רואים שלסטיב אין בית ברור. בבדיקה שלו לקראת הגיוס דוקטור ארסקין שואל אותו מאיפה הוא, ואנחנו לומדים שסטיב ניסה להתגייס חמש פעמים, ובכל פעם נתן כתובת בעיר אחרת.

חמש בדיקות בחמש ערים - קפטן אמריקה 1

 אבל מבט שונה על הדמות מגלה שלסטיב כן יש בית, למעשה יש לו שני בתים, אבל אלה אינם מקומות מוגדרים, הם אינם מבנים, אלא בתים מופשטים. הבית האחד הוא השכונה שממנה הוא מגיע, ברוקלין, והבית האחר הוא הצבא ומאוחר יותר שיל"ד שמחליף עבורו את הצבא. בסרטים אנחנו רואים את תהליך המעבר שלו מן הבית האחד אל האחר.

סטיב הוא "הילד מברוקלין" ומי שמכנה אותו כך ומגדיר אותו כשייך לשכונה הוא חברו הטוב ביותר, שגדל אתו בשכונה, באקי. ב"קפטן אמריקה" אנחנו רואים גם את סטיב עצמו מגדיר את עצמו כשייך לשכונה. בסצנה שבה הוא נוסע עם פגי בברוקלין הוא מצביע לה על המקומות שהוא מכיר – סמטה, מגרש חניה, חנות. אבל לא על הבית שלו. אין לו מיקום מדויק בשכונה כי כל השכונה היא ביתו. הכי קרוב שהצופים מגיעים לראות את הבית של סטיב הוא בסצנת פלשבק ב"חייל החורף" שבה רואים את סטיב ובאקי חוזרים מהלוויית אמו של סטיב. הם נעצרים ליד הדלת, סטיב מחזיק את המפתח בידו ומתכוון להיכנס, ושם הסצנה נגמרת וחוזרים להווה של הסרט. אנחנו לא ממש רואים אפילו את דלת הדירה.

ברוקלין של סטיב רוג'רס

תהליך המעבר של סטיב מברוקלין לצבא הוא גם תהליך הטרנספורמציה שלו מסטיב רוג'רס לקפטן אמריקה, והתהליך הזה מתחיל בשכונה עצמה. התהליך מתחיל כאשר סטיב ופגי נוסעים ברחובות ברוקלין והוא מצביע לה על מקומות שהוא מכיר (הסצנה שהזכרתי לעיל), והמראה של הסביבה אזרחי לגמרי; אז הם נכנסים לחנות רגילה למראה, אבל למוכרת יש אקדח מוסתר מתחת לדלפק, מה שכמניס אלמנט של זרות ושל צבאיות לשכונה; המוכרת פותחת להם דלת סתרים והם נכנסים למסדרון מוסדי למראה שבו חיילים חמושים והאספקט הצבאי מתגבר; הם ממשיכים במסדרון עד לדלת כבדה שנפתחת למעבדה שבה ייערך הניסוי שממנו יגיח סטיב כקפטן אמריקה, ומעבדה זו כבר צבאית לכל דבר ועניין.

שם, לאחר שהוא יעבור את הטרנספורמציה, יתחיל תהליך של התרחקות מהשכונה. בתחילה סטיב רוג'רס שהפך ל"קפטן אמריקה" מגויס להיות כרזת תעמולה מהלכת ונשלח להופיע בכל רחבי המדינה, ומאוחר יותר רחוק יותר מהעיר – לאיטליה. לאחר מכן הוא יגיע עמוק יותר לאירופה. ההתרחקות מהשכונה היא לא רק פיזית אלא גם מנטלית, כי סטיב הולך ומאבד את הקשר שלו לניו-יורק ולברוקלין. בסרט "חייל החורף" הוא יאמר לסאם ווילסון ("פלקון"): "כשלא היה לי שום דבר אחר, היה לי את באקי", ובאקי מסמל את הקשר לברוקלין. באקי מגויס ונשלח לאירופה לפני סטיב, ואז נופל בשבי. סטיב מחלץ אותו, אבל באקי נהרג בקרב. הקשרים האחרון שלו לברוקלין ניתק כך.

סטיב מחלץ את השבויים על דעת עצמו

אבל במקביל להיחלשות הקשרים האלה לברוקלין סטיב הולך ובונה לעצמו בית חדש – בצבא. הוא רוכש לעצמו יכולת פעולה (Agency) אחרי שהיה קודם בובה בידי המפקדים שלו, ובונה לעצמו מקום ותפקיד של ממש בצבא. הוא מורד בתפקידו ככלי תעמולה, אוסף סביבו חבורת לוחמים ויוצא לפעילות על דעת עצמו. הוא הופך את עצמו לנכס שאי-אפשר בלעדיו, לחלק אמתי ממאמץ המלחמה בנאצים ולא רק כלי לגיוס כסף. התוצאה של שני התהליכים האלה היא ההקרבה העצמית שלו בסוף הסרט הראשון, בשירות הצבא וכדי להציל את ניו-יורק שלו.

 ההזדהות הזו עם הצבא מועתקת מאוחר יותר לשיל"ד ויש לנו עדויות של סטיב עצמו על ההזדהות הזו למוסדות האלה. ב"הנוקמים" הראשון, כאשר סטיב מגיע לנושאת המטוסים המעופפת, ברוס באנר מעיר לו שהכול ודאי נראה זר ומוזר, וסטיב מביט בחיילים ואומר "למעשה, זה די מוכר". ב"חייל החורף" כאשר סאם מדבר אתו על האפשרות לעזוב את שיל"ד סטיב אומר "אני לא יודע מה הייתי עושה עם עצמי אם הייתי עוזב". ולבסוף, בסוף "עידן אולטרון" הוא אומר בפירוש לטוני שהבית שלו הוא שיל"ד. הם בבסיס החדש של שיל"ד וטוני מדבר על האפשרות שיבנה בית לעצמו ולפפר, ואומר לסטיב "גם אתה תגיע לזה יום אחד". סטיב אומר שהוא כבר לא אותו אדם שהיה לפני שבעים שנה ורצה את הדברים האלה. טוני שואל אותו אם הוא בסדר, יש רגע של שתיקה וברקע שומעים הלמות נעלי חיילים וקריאות מפקדים וסטיב אומר: "אני בבית".

סטיב בבית בבסיס של שיל"ד - הסוף של עידן אולטרון

הקטע הזה מעניין וחשוב מכיוון שהוא מציג לנו את הניגוד בין שתי הדמויות האלה בכל מה שקשור לבתים. טוני, בונה הבתים, מדבר על אפשרות בניית בית בשבילו ובשביל פפר; סטיב מגדיר את עצמו כיצור של הממסד שחש בבית בבסיס הצבאי. וזה לא מקרי, כי הם מייצגים שני אתוסים אמריקניים מובהקים – האינדיבידואל פורץ הדרך, והתגלמות האומה המגויסת. טוני סטארק הוא התגלמות החלוץ האמריקאי, פורץ הדרך המורד במוסכמות שלא מקבל סמכות ושם את עצמו במקום הראשון. הגאון היוצר האנוכי. אבל יש אתגרים שמולם יחידים אינם יכולים לעמוד, ובנקודה זו אנו רואים את האתוס האמריקאי האחר נכנס לפעולה – ההתגייסות הכללית למען האומה. זהו סטיב רוג'רס, וזו הסיבה שאין לו בית מוחשי אלא הבתים שלו הם התגלמות של תפיסות של קהילה. סטיב רוג'רס הוא ה"כל אדם" הניו-יורקי, הילד מברוקלין שהוא התגלמות השכונה, שהופך להיות "קפטן אמריקה", התגלמות כל המעלות של האומה המתגייסת להתמודד עם אתגרים עצומים, ואין אתגר גדול ממלחמת העולם השנייה.

יש נקודה מעניינת שהייתי רוצה להוסיף כאן והיא נוגעת להיפוך תפקידים מסוים בין טוני וסטיב בסרט "מלמת אזרחים". בסרט זה אנחנו רואים את הדרישה של הממשלה לפקח על פעילותם של האוונג'רס, בגלל הכוח הרב שיש להם והאפשרות שלהם לגרום נזק רב. טוני סטארק, האינדיבידואל, הוא זה שמקבל את הצורך הזה בפיקוח והגבלה (זה לא פתאומי כפי שזה נשמע ומובן יותר כאשר עוקבים אחר ההתפתחות של הדמות), אבל סטיב רוג'רס שעד אז היה איש המנגנון הנאמן דוחה את הפיקוח הזה. התוצאה של הדחייה הזו עבור סטיב היא שהוא נכלא. בהקשר הדיון הזה על בתים אפשר לומר שברגע שסטיב דחה את התגלמות הרצון הקולקטיבי כפי שהיא מתבטאת בממשלה, הוא ויתר על הבית היחיד שאתוס כמוהו יכול לקוות לו, והוא אכן מאבד את הבית שלו ומגיע לכלא.