המנושל /
בידיים ריקות – אורסולה לה-גווין (מודן /
מובי דיק)
גם
לקלאסיקות מגיעה המלצה, או לפחות תזכורת. התירוץ הפעם הוא התרגום החדש של הספר
מהשנה שעברה (שאני בטוח שהוא מוצלח, אחרי הכול זה עמנואל לוטם, אבל אני לא חושב
שהיה צריך לשנות את שם הספר).
לעולם יוראס יש ירח ניתן ליישוב, אנארס. אל הירח הזה היגרו האנארכיסטים כדי להקים עליו
את החברה המושלמת. אחרי אי-אלו דורות של ניתוק יחסי בין הירח לעולם האם, שבק,
פיזיקאי מאנארס, מגיע ליוראס. יוראס נשלט על ידי שתי מעצמות, אחת קומוניסטית
והאחרת קפיטליסטית. הספר, שנכתב ב-1974, הוא אנאלוגיה פוליטית מובהקת לעולם שלנו
בעידן המלחמה הקרה (והלא כל כך קרה). אבל הוא הרבה יותר מזה.
קראתי את
הספר הזה בנעוריי כי אחי אמר לי שכדאי לקרוא אותו, והוא אמנם השאיר עלי רושם אבל
ככל הנראה לא רושם מספיק. לפני כמה שנים קראתי אותו שוב, לצורך הרצאה על השתקפות סוציאליזם וקומוניזם במדע הבדיוני, וזה היה עונג צרוף. לה גווין מצליחה ללכת בספר על
כמה חבלים מתוחים לא פשוטים. קודם כל, זה לא רק ספר פוליטי. זה ספר אישי, עם
דמויות מעניינות ובנויות היטב שהחוויות האישיות שלהן הן אלה שדרכן אנחנו רואים את
הממד הפוליטי של העולם. שנית, לה-גווין מצליחה לעשות משהו נדיר – להעביר ביקורת
בלי להיות שיפוטית. כל השיטות הפוליטיות – האנארכיזם הסינדיקליסטי של יוראס,
הקפיטליזם והקומוניזם של אנארס – מוצגות כלא מושלמות, כשיטות שיש להן פנים טובים
ורעים, כשיטות שתלויות בבני אדם (שממש אינם מושלמים) להגשמתן.
אני כותב
על הספר הזה מסיבה נוספת. אי-אז בשנות ה-80 הייתה להוצאת כתר סדרת מדע בדיוני
משובחת, שבמסגרתה יצא לאור גם הספר הזה. רוב הספרים אזלו מאז גם בהוצאה. אבל לפני
שנים אחדות עשתה ההוצאה מעשה ראוי להערכה – כל הספרים שאזלו נסרקו ונשמרו בקבצים
והיום אפשר להזמין קלאסיקות כמו "המנושל" ב-Print on Demand באתר ההוצאה במחיר סביר למדי (כולל משלוח הביתה).
תודה לרני גרף וריקה טייכהולץ שהעירו לי על השגיאות שלי ובזכותם הן תוקנו.
תודה לרני גרף וריקה טייכהולץ שהעירו לי על השגיאות שלי ובזכותם הן תוקנו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה