5.3.2019

האהבה, היא תציל אותך (חלק שני)


הגבירה המתה מעיר המוקיונים – מפגשים של אהבה
(יצא לאור 1964; מתרחש באלף ה-15)
"הגבירה המתה מעיר המוקיונים" הוא אחד הסיפורים החשובים ביותר של סמית', גם מכיוון שזה סיפור מעולה ומורכב וגם מכיוון שהסיפור הזה הוא נקודת מפנה ביקום שלו. בסיפור זה מתוארים האירועים שיתחילו את תהליך מתן הזכויות לנחותי-האדם. זה יהיה תהליך ארוך שיימשך מאות ואלפי שנים, אבל הוא מתחיל כאן. ומנקודת המבט של רשומה זו, זהו סיפור של מפגשים של אהבה שעומדים להניע את כל עולמות "ההשגחה". להלן אתאר מפגשים אלה.

הגבירה
"הגבירה המתה מעיר המוקיונים" הוא סיפורה של איליין, אבל היא אינה הגבירה המוזכרת בכותרת. איליין היא אישה צעירה החיה בעיר קלמה על העולם פומלהוט. היא תוכנתה גנטית מלידתה להיות מרפאה, אבל אין לה דרך לממש את התכלית הזו שלה מכיוון שהיא חיה בעידן שבו בני אדם חיים ארבע מאות שנים של ביטחון ואושר. יתר על כן, אם מישהו נפגע בקלמה עומדים לשירותו בתי חולים משוכללים ריקים מחולים. למְרפאה טבעית אין כל מקום בעולם הזה. יום אחד איליין פותחת דלת שמעולם לא שמה לב אליה קודם ומוצאת את עצמה ב"עיר המוקיונים", החלק של קלמה שבו גרים נחותי-האדם. כאשר היא נכנסת לעיר המוקיונים היא פוגשת את הגבירה פאנק אשאש.
פאנק אשאש הייתה אחת מגבירות ההשגחה, ואחרי מותה היא נתנה רשות להטביע את אישיותה במכונות שנועדו לעזור לאנשים. מעין דוכני מודיעין. איליין, שהגיעה לסביבה זרה, מבקשת עזרה ממכונת הסיוע, והגבירה מזהה אותה מייד כמי שיש לה ייעוד חשוב. הגבירה היא זו המבשרת לאיליין על ייעודה (למעשה בשלב זה היא רק מגלה לה שיש לה ייעוד, לא מפרטת מה הוא). אבל היא גם אומרת לה "אהובך בדרך" ומסבירה שרק אחרי שתפגוש בו תוכל להגשים את הייעוד הזה. בשלב מוקדם זה בסיפור לא איליין ולא הקוראים יודעים מהו הייעוד הזה, אבל אנחנו כן יודעים שהוא תלוי בפגישה עם אהוב.

נחותי-האדם וכ'ג'ואן
הגבירה פאנק אשאש מכוונת את איליין אל "המסדרון החום צהוב" שבו חיים נחותי-אדם לא חוקיים, אל המפגש המשמעותי הבא שלה. איליין פוגשת שם את כ'ג'ואן – ילדה-כלבלבת כבת עשר שאותה איליין אמורה להכשיר לתכלית נעלה. אבל היא פוגשת שם גם נחותי-אדם אחרים, ובשלב זה המפגש אתם חשוב לא פחות מהמפגש עם כ'ג'ואן. בין השאר מכיוון שבמפגש אתם הגדרת האהבה של איליין משתנה. בייבי-בייבי, אחת מאותם נחותי-אדם, מגדירה עבורה את האהבה: "אהבת עצמך. אהבת החיים. אהבה לכל אשר נשמת חיים באפו. אהבה שניתנת אפילו לי.". הרעיון שאפשר לאהוב נחותי-אדם, יצורים שאיליין לא חשבה קודם אפילו לגעת בהם, הרעיון שהם ראויים לאהבה, שהיא יכולה לחוש כלפיהם אהבה, מזעזע את עולמה של איליין. המפגש הזה יכין אותה למפגש הבא שלה – המפגש עם הצייד.

הצייד
לא אכנס כאן להסבר מיהו הצייד ומה בדיוק הוא צד כי זה מורכב וחורג מגבולות הדיון הזה, אומר רק שהצייד הוא אהובה של איליין שעליו דיברה הגבירה פאנק אשאש. המפגש ביניהם, והאהבה שלהם, יכינו את איליין לשלב הבא בהגשמת ייעודה והייעוד של כ'ג'ואן.
איליין פוגשת את הצייד ומתאהבת בו, והם מקיימים יחסי מין. האהבה הזו, על הביטוי הפיזי שלה, תאפשר להם מאוחר יותר באותו ערב למזג את מוחותיהם, ולהתמזג עם מוחה של כ'ג'ואן. האיחוד הזה יחולל שינוי מן היסוד בכ'ג'ואן – היא תספוג מהם (וממקורות אחרים, דרכם) ניסיון ותובנות שהם הרבה מעבר לשנותיה ולניסיונה. היא תצא ממנו מבוגרת מכפי שנותיה, וכבר לא נחותת-אדם אלא משהו יותר מכך.
המפגש עם הצייד יאפשר לאיליין גם לבגר את כ'ג'ואן בן לילה ולהכין אותה למפגש החשוב ביותר של הסיפור – המפגש עם בני האדם האמתיים.

בני האדם
בבוקר הבא עומד להתרחש המפגש החשוב ביותר בסיפור, המפגש של נחותי-האדם עם בני האדם. ג'ואן, שכבר אינה כ'ג'ואן מכיוון שהשינוי שעברה הפך אותה ליותר מנחותת-אדם, בגופה שהתבגר בן לילה ועתה הוא גוף של אישה צעירה, מטיפה לנחותי-האדם. היא מזמינה אותם להצטרף אליה, לצאת מעיר המוקיונים לרחוב הראשי של קלמה ולפגוש את בני האדם פנים אל פנים.
כנרמז משמה, הסיפור של כ'ג'ואן / ג'ואן נשען בבירור על סיפורה של ז'אן ד'ארק, ואת זה אפשר לראות גם בקִצהּ של ג'ואן שאגע בו בהמשך, אבל בעוד שז'אן ד'ארק הייתה מנהיגה צבאית, המסר של ג'ואן שונה. יותר מכל הוא מזכיר את הפסוק מן הברית החדשה: "מצווה חדשה אני נותן לכם: אהבו זה את זה; כמו שאהבתי אתכם כך גם אתם אהבו זה את זה." (הבשורה על פי יוחנן, י"ג, 34.) ג'ואן קוראת לנחותי-האדם שבמסדרון החום הצהוב להצטרף אליה במה שהיא קוראת לו "מלחמת אהבה".
כבר ראינו את האהבה מוגדרת מחדש פעם אחת בסיפור זה, עבור איליין, עכשיו היא עומדת להיות מוגדרת מחדש שוב. ג'ואן מבקשת מנחותי-האדם לאהוב את המשעבדים שלהם, את מי שמדכאים אותם. "האהבה משמעה אהבת החיים, ואנו הן נתברכנו בחיים," היא אומרת להם, ומבקשת מהם לעלות בעקבותיה לרחוב הראשי של העיר ולפגוש את בני האדם באהבה.
ונחותי-האדם נענים לה. הם יוצאים מהמסתור שלהם, עולים לעיר דרך הדלת שבה ירדה קודם איליין, ומברכים את בני האדם שהם פוגשים שם. "מלחמת האהבה" הזו לא נמשכת זמן רב – היא מדוכאת בתוך פחות מרבע שעה ואחרי שנחותי-האדם הספיקו לעבור פחות מקילומטר. שוטרים וחיילים מוזעקים מייד לדכא אותה והם הורגים את נחותי-האדם.
אבל מצד נחותי-האדם זהו מפגש של אהבה. באחד מהתיאורים המזעזעים ביותר בספרות סמית' מתאר נחותת-אדם ממוצא חולדה שפונה את חייל ואומרת לו "אסור לך להרוג את האהבה", ואז מושיטה לו את שבעת הילדים-הגורים שהיא נושאת בידיה כדי שיהרוג אותם. הוא אכן הורג אותם, ואז אותה, ואז מאבד את שפיות דעתו. סמית' כותב: "אין זאת כי היה מן האנשים הראשונים בעולמות החדשים שניסו להפעיל נשק נגד האהבה. האהבה היא תחושה קשה ורבת עוצמה כאשר אתה נתקל בה בסערת הקרב."
היחידה שנותרת בחיים היא ג'ואן, ואותה מעמידים הגבירות והאדונים של ההשגחה השולטים בקלמה למשפט. בעת המשפט שלה ג'ואן לא נסוגה מן הבשורה שהיא מביאה. "גופי הוא רכושכם, אבל לא כן אהבתי," היא אומרת לשופטים. "אהבתי – שלי היא; אהוב אוהב אתכם עד כלות בשעה שתוציאוני להורג." ומסיימת "האין זו חובתי להוסיף ולאהוב אתכם?" גזר הדין הוא שעליה להיות מועלית על המוקד (כך מתה גם ז'אן ד'ארק) וגזר הדין הזה מתבצע שם ברחוב.
השגיאה של האדונים והגבירות של ההשגחה היא שהם מחליטים לשדר את כל המפגש הזה בשידור חי, מהחל ועד כלה. המפגש של נחותי-האדם עם האנשים, הריגתם, משפטה והוצאתה להורג של ג'ואן. אנשים בכל עולמות ההשגחה רואים אותם וזה מוביל למפגש האחרון כמעט – המפגש של האנשים עם אנושיותם. במקום להיות דוגמה ומופת לדיכוי האירועים גורמים לבני האדם לחשוב מחדש על היחס שלהם לנחותי-האדם.
את המפגש הזה וההשפעה שלו אנו רואים לקראת סוף הסיפור. איליין והצייד מובאים למשפט בפני הגבירה גורוק, אחת מגבירות ההשגחה בקלמה. גורוק אומרת להם במפגש זה: "הידעתם שכל זה פגע בי – בי! – עד לעומקי כל הדברים שאני מאמינה בהם?" גם אם תגובה זו היא קיצונית ומפורשת, אפשר בהחלט לראות בה כמייצגת את התגובה של בני האדם כולם.

איש הפיל
ממש בסוף הסיפור אנחנו עדים למפגש אחרון של אהבה. על איליין והצייד לא נגזר עונש מוות, אבל נגזרת עליהם מחיקת אישיות. אישיותם וזיכרונם נמחקים, אבל, וזה חשוב במיוחד במסגרת דיון זה,  האדונים והגבירות של ההשגחה מותירים להם דבר אחד – את אהבתם זה לזו. האהבה שהתחילה את התמורה בכ'ג'ואן שורדת גם בסוף הסיפור.
האוהבים נשלחים לעבוד ביערנות ביערות של פומלהוט, ויום אחד מגיע אליהם נחות-אדם ממוצא פילי. הוא מביא להם פירות יקרים ואקזוטיים וכאשר הם שואלים אותו מדוע הוא אומר להם שזה "למען ג'ואן". הם מודים לו ושואלים אותו מי היא ג'ואן והוא עונה: "היא אהבה אתכם. היא אהבה את כולנו."
מן המפגש הראשון של איליין עם הגבירה המתה מעיר המוקיונים ועד המפגש האחרון שלה עם איש הפיל, הסיפור רווי באהבה. זו אהבה מסוגים רבים ושונים, אהבה שמשתנה, מתפתחת ומוגדרת מחדש. מפגשי אהבה אלה מניעים מאורעות שעומדים להשפיע על מיליארדי בני אדם בכל עולמות ההשגחה, ולשנות את גורל המין האנושי כולו.

אין תגובות:

פרסום תגובה