שינויים מוצעים בקטגוריות ההוגו

על סדר היום של פרס ההוגו הונחה הצעה לשינוי קטגוריות – ביטול קטגוריית הנובלטה והכנסת קטגוריה חדשה: "סאגה". על פי ההצעה יישארו שתי קטגוריות של יצירות קצרות – קטגוריית הסיפורים שתכלול יצירות שאורכן עד 10,000 מילה וקטגוריית הנובלות שתכלול יצירות מעל מספר זה. הסאגה תכלול יצירות שהתפרסמו בכרכים אחדים ושהיקפן עולה על 400,000 מילים (לסבר את האוזן – טרילוגיית שר הטבעות מכילה כ-473,000 מילים).

הנימוק העיקרי לשינוי המוצע הוא התאמה של הקטגוריות לשינויים שחלו בשוק מאז 1973, שאז נקבעו הקטגוריות האלה. בשנות ה-70 השוק נשלט על ידי כתבי עת, בעוד שהיום סדרות ארוכות נפוצות הרבה יותר מכפי שהיו אז. אי-אפשר להכחיש את האמת שבטענות אלה, ובכל זאת אני חושב שזו טעות.

למה זו טעות?

- השינוי משקף שינויים בשוק שחלו בארבעים השנים האחרונות, אבל הוא מתעלם מהשינויים שחלים בשוק כיום. בשוק שבו הפרסום העצמי והפרסום הדיגיטלי הולכים ותופסים מקום חשוב יותר ויותר, רבים מהפרסומים החדשים הם בקטגוריות הקצרות.

- הקטגוריות הקצרות הן האפיק שבו נכנסים לז'אנר סופרים מתחילים. אם אחת המטרות של ההוגו היא להכיר בקולות חדשים (ולדעתי זו אחת המטרות שלו) זה המקום שבו נמצא אותם. מעצם ההגדרה שלה קטגוריית הסאגה תכיל סופרים מבוגרים ומנוסים יותר, אנשים שכבר זכו בפרסים אחדים (גרר"מ, למשל, שזכה בארבעה פרסי הוגו) ויש להם זמן וכסף לשבת ולכתוב סאגות.

- הקטגוריות הקטנות מגוונות יותר. בגלל שהן אפיק הכניסה של סופרים חדשים זהו המקום שבו נמצא מגוון גדול יותר של כותבים ונושאים. כתב עת שמפרסם נובלטה על נושא שאינו בזרם המרכזי כמעט לא מסתכן. הסיכון בפרסום ספר כזה הרבה יותר גדול, ולכן פחות סביר להניח שהוא יתפרסם.

- אני אוהב נובלטות! אביגייל נוסבאום אמרה את זה לפני, נובלטות (7,500 עד 17,500 מילים) הן גודל מצוין. מחד הן מאפשרות פיתוח דמויות ועולם שסיפורים קצרים לא מאפשרים, ומאידך הן מגבילות את מידת ההשתפכות של הסופר.

ההצעה עוד צריכה לעבור בהצבעה, ואני מקווה שהיא לא תעבור. או אם לצטט שוב את אביגייל נוסבאום:

You will, however, take Best Novelette out of my cold, dead hands.

— Abigail Nussbaum (@NussbaumAbigail) June 21, 2015

~~~~~~~~~~~~~~
עדכון: לאור התגובות, מציעי ההצעה לשינוי החליטו לוותר על החלק של הורדת הנובלטות. קטגוריית הסאגה תישאר.