2.5.2015

הוקאיי – קפטן אמריקה


בפוסט הזה יש ספוילרים לסרט "הנוקמים – עידן אולטרון". אם טרם ראיתם אותו ואתם רגישים לספוילרים, זה הזמן לצאת. מיד אחרי הלוגו.


עדיין אתנו? על אחריותכם.
יש סצנה בסרט "הנוקמים – עידן אולטרון", כאשר האוונג'רס מובסים ומוכים, שבה הם נסוגים להתארגן מחדש. הם מוצאים מפלט בחווה מבודדת, הלא היא ביתו של קלינט ברטון המכונה "הוקאיי". בבית מחכים לו אשתו (ההרה) ובתו ושני ילדיו*. יש משהו מוזר בסצנה הזו, מכיוון שהציפייה היא שבמצב כה קשה, חברי הצוות ירצו להתרחק ככל האפשר מהאנשים היקרים להם כדי לא לסכן אותם. בהתחשב בחברי הצוות ובמשאבים שלהם, אפשר היה לצפות שהם ימצאו מקום מבטחים אחר – החל מאחד הבסיסים של שיל"ד, עבור דרך נכס כלשהו של טוני סטארק וכלה בכך שתור ייקח אותם לאחד העולמות האחרים.

מדוע הם בוחרים דווקא במקום הזה? הסיבה המתבקשת היא הצורך להעניק להוקאיי עומק כלשהו. הוקאיי הוא בבירור החריג בחבורת הגיבורים הזו (במידה מסוימת אפילו יותר מהאלמנה השחורה) וזה כה בולט שווידון לא יכול היה להתעלם מכך ונתן לו כמה שורות שבהן הוא יורד על עצמו בדיוק בגלל זה. ההגעה שלו הביתה מבהירה לנו לכאורה מדוע הוא נלחם – כדי להגן על המשפחה שלו ועל ביתו. זה בולט במיוחד על רקע הדמויות האחרות בחבורה שהן בודדות למדי בסרט הזה – פפר לא לצדו של טוני, ג'יין לא לצדו של תור, סטיב רוג'רס מדבר על כך שהוא לא יכול למצוא בית, ברוס באנר ונטשה רומנובה תמיד היו בודדים והקשר מהתפתח ביניהם מתפתח בתוך החבורה, ולא עם אנשים מחוץ לה.

אבל אני חושב שצריך לשים לב גם לטיבו של הבית ולתפקיד שקלינט ברטון ממלא בו כדי להבין את תפקיד הסצנה הזו עד הסוף. בית החווה הזה הוא התגלמות ה"אמריקנה". למעשה, הוא התגלמות של אמריקנה שלא קיימת כבר לפחות 50 שנה, אם לא יותר. זוהי אמריקה של חוות מבודדות, של דגל המתנוסס על המרפסת, של חקלאות וציד. פרט לכך שביתו של קלינט ממוקם ביער ולא במישור, הבית הזה דומה להפליא לביתו של ראיין מ"להציל את טוראי ראיין". והבית ההוא אמור להיות בשנת 1944. למעשה, הוא מעלה זיכרונות של אמריקה מוקדמת עוד הרבה יותר, אמריקה של החלוצים שיצאו ליישב את השממה. ובבית הזה קלינט הוא "הגבר" של הבית, אם כי הוא לא ממש נמצא בו. הוא בנה אותו בשתי ידיו והוא ממשיך לעבוד עליו כל הזמן, ודואגים שנדע את זה.
 
הבית של טוראי ראיין
וחייבים גם לומר – הבית הזה הוא גם מקום לבן ואנגלוסקסי מאוד. זה חשוב מכיוון שבכך מודגש ההבדל בינו ובין בתים אחרים בסרטי מארוול. הוא רחוק מאוד מהמגדל הקוסמופוליטי של טוני בניו-יורק ומבית החוף ההרוס שלו אי-שם בקליפורניה שטופת המהגרים המקסיקנים ואנשי הוליווד המלוקקים. הוא רחוק באותה מידה מברוקלין של סטיב רוג'רס. הוא רחוק מברוקלין העירונית הצפופה והענייה של שנות ה-40 שממנה בא רוג'רס, המלאה מהגרים, והוא רחוק מברוקלין העכשווית (שסטיב כאמור לא מוצא בה מקום) על האוכלוסייה שלה שנעה בין היספנים ושחורים להיספטרים ויאפים. זהו אתוס של אמריקה שחדל להתקיים מזמן, וקלינט הוא המגן שלו. הוא גם הערוץ שדרכו יכולים האחרים להתחבר להגנה על האתוס הזה.

ובכך אנחנו רואים תפקיד נוסף של קלינט בקבוצה – הוא קפטן אמריקה. לא בתוארו, אבל במה שהוא עושה לקבוצה. קלינט הוא הכי "אמריקאי טיפוסי" מכולם. כל שאר חברי הקבוצה הם זרים. נטשה היא רוסייה ותור הוא אל נורדי עם מבטא. ברוס באנר הוא מחד גאון שמעטים יכולים לקוות להבין אותו, ומאידך ההאלק שאיש אינו יכול להבין אותו. סטיב רוג'רס הוא שריד מן העבר שאינו מוצא לו בית בהווה, מה שניכר אפילו בחליפה המיושנת שלו. זרותו של טוני מוצגת עוד בסרט הראשון. כאשר סטיב שאול אותו מה הוא ללא החליפה, טוני עונה "גאון, מיליארדר, פלייבוי, פילנתרופ". זה לא דמות שאפשר באמת להתחבר אליה, זו פנטסיה של ילדים ומתבגרים שאפשר רק לקנא בה.

קלינט הוא מה שכונה פעם "בעל בעמיו". הוא איש משפחה, אחראי, מיושב ונלחם כדי להגן על אהוביו. הסצנה בבית אפילו מרמזת על מקור המיומנות שלו – כמי שגדל באזור מיוער יכול להיות שכישרונו כקשת נלמד בעת שצד ביערות. אולי אפילו למד את זה מאביו? הוא מישהו מוכר דיו לצופים כדי שהם יוכלו ליצור אתו קשר רגשי, עוגן שיגרום להם להזדהות ביתר קלות עם חבורת הזרים והמוזרים שלכאורה מגנים עליהם.

אבל זה לא עובד. הסצנה זרה מדי לרוח לסרט וקלינט הוא בכל זאת דמות שולית מדי שלא מצליחה להפוך למוקד הזדהות רגשית. הבדיחה שלו על חשבון עצמו מאוחר יותר מדגישה את הזרות שלו בקרב החבורה ואת העובדה שהוא לא באמת ערוץ רגשי טוב להתחבר דרכו לאחרים. אבל יותר מכול, הסצנה הזו היא מיושנת. שיעור האוכלוסייה העירונית בארצות הברית היום גבוה מ-80%, והרוב המוחלט של החוות הקטנות פינו מזמן את מקומת לחקלאות תעשייתית. כ"אמריקנה", ביתו של קלינט לא משכנע. אני חייב לומר הסצנה גם נראית לי לא אופיינית לג'וס ווידון (שהעיירות הקטנות שלו בדרך כלל שונות לגמרי) ויש לי תחושה שהיא אחד מהאילוצים שנכפו עליו על ידי מארוול. לפחות, כך הייתי מעדיף להאמין.

* תודה לאיריס בוסקו על תיקון הטעות שלי.
 
הוקאיי החקלאי.
התמונה מכאן

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה