24.5.2015

מעולמות חיצוניים לעולמות פנימיים (1)



זהו עיבוד של ההרצאה שהעברתי בכנס "עולמות" האחרון. מכיוון שהוא ארוך, אפרסם אותו בחלקים אחדים.

חזיונות מסוכנים והמהפכה של "הגל החדש"

המדע הבדיוני כפי שאנו מכירים אותו כיום עוצב, במידה רבה, בשנות הארבעים והחמישים של המאה העשרים, תקופה המכונה "תור הזהב" של המדע הבדיוני. העורך המיתולוגי ג'ון וו' קמבל הבן גידל ב"אורווה" שלו שורה של סופרים מרכזיים בתחום, והנחיל להם ולאחרים עקרונות יסוד שעדיין עומדים בבסיס הכתיבה בז'אנר. הדרישה שלו מהסופרים, שהמדע כמו גם הסיפורים שלהם יהיו מבוססים, היה בגדר מהפכה במדע הבדיוני. בראשית שנות השישים של המאה שעברה חלה מהפכה שנייה במדע הבדיוני, שנבעה בעיקר מכניסה של קבוצות חדשות של סופרים לתחום. מהפכה זו של שנות השישים כונתה "הגל החדש" במדע הבדיוני

בניגוד לסופרים של תור הזהב, שרבים מהם הגיעו מרקע של המדעים המדויקים וההנדסה, רבים מן הסופרים של הגל החדש היו אנשים שהרקע האקדמי שלהם היה במדעי הרוח ומדעי החברה, ואנשים שהרקע הספרותי שלהם היה עשיר הרבה יותר. חשוב לא פחות, בשנים אלה הקול הנשי קיבל ביטוי בולט במדע הבדיוני. נשים כתבו מדע בדיוני גם קודם, אבל בשנות השישים הן הפסיקו לנסות להישמע כמו הסופרים הגברים (ולהסתתר במקרים אחדים מאחורי שמות עט גבריים) והחדירו לתחום כתיבה חדשה. תיאור מצוין של המהפכה הזו אפשר למצוא אצל אייזק אסימוב, אחד הסופרים שלעד יהיו מזוהים עם תור הזהב: "המדע נסוג, וטכניקות סיפורת מודרנית התקדמו לחזית... כעת נושאים הסופרים החדשים את תווי המשורר והאמן..." (ע' xix. כל הציטוטים הם מתוך המהדורה העברית של "חזיונות מסוכנים".)

מהפכה אחרת של הגל החדש היא זו שאליה מתייחס שם ההרצאה והרשומות האלה. השם "מעולמות חיצוניים לעולמות פנימיים" מתבסס על דברים שאמר ג'יי ג'י בלארד (אחד הסופרים המזוהים ביותר עם הגל החדש), שעם הופעת הגל החדש היה מעבר של דגש בסיפורים From outer space to inner space. הכוונה של בלארד הייתה שבעוד שיצירות תור הזהב הסתכלו החוצה (לחלל, באופן המובהק ביותר, אך באופן כללי יותר מן האדם והחוצה אל היקום), יצירות הגל החדש פונות פנימה ומנסות להבין את האדם עצמו.

כדי לנסות להראות את המעבר הזה התמקדתי בסיפורים אחדים מתוך האסופה "חזיונות מסוכנים" שערך הארלן אליסון בשנת 1967 – אחד הספרים המזוהים ביותר עם הגל החדש, ואחד הספרים החשובים ביותר בהיסטוריה של המדע הבדיוני. בניגוד לאסופות קודמות, אליסון לא בחר את הסיפורים שלו מתוך דברים שכבר התפרסמו אלא פנה לסופרים וביקש מהם סיפורים "מסוכנים", כאלה שלדעתם לא יראו אור בכתבי העת של הזמן מכיוון שהיו נועזים או מהפכניים מדי. הספר כולל לכן גם סיפורים של סופרים המזוהים דווקא עם תור הזהב, אבל כאלה שאליסון חשב שהם "מסוכנים" דיים. ראוי גם לציין כאן שאליסון התעלם למדי מהפן הנשי של מהפכת הגל החדש, ומתוך 33 סיפורים בספר רק שלושה נכתבו על ידי נשים.

אם מאמינים לאליסון ביחס למהותו של הספר, אז "מה שאתם מחזיקים בידכם הוא יותר מספר. אם אנחנו בני-מזל, הוא מהפכה". (ע' xxv) כך הוא פותח את המבוא שלו לספר. והוא ממשיך בנימה זו ומדבר על אסופה ש"הורכבה על פי קווים ברורים של מהפכנות" (ע' xxix) ועל כך שהספר הזה הוא הראשון שבו נאמר לסופרים הספקולטיביים שמותר להם, ואפילו מבקשים מהם, לפרוץ את כל הגבולות והמגבלות. זה לא נכון. "חזיונות מסוכנים" הוא לא ראשיתה של המהפכה, היא החלה עוד לפניו. אבל הספר הזה הוא בהחלט אחד המייצגים הבולטים של המהפכה של הגל החדש, לכן הוא כלי נוח לבדוק באמצעותו את השינוי הזה. אעשה זאת בכך שאציג נושאים אחדים שבהם עוסקים סיפורים בספר, ואראה איך סופרי הגל החדש עושים בהם שימוש בצורה שונה לגמרי מזו של אנשי תור הזהב.


כוחות-על / תפיסה על-חושית

·         לורד רנדי, בני שלי / ג'ו ל' הנסלי.
לפני שאגע בסיפור עצמו אני רוצה להתעכב מעט על השאלה מדוע כוחות-על הם בכלל חלק מהמדע הבדיוני. התשובה האבסורדית לשאלה זו היא שקמבל האמין בטלפתיה. כה רבה הייתה ההשפעה שלו, שהנושא התקבע כחלק מהמדע הבדיוני. ההופעה הברורה ביותר של כוחות-על במדע הבדיוני של תור הזהב היא בקרב גיבורי-על, אבל אפשר למצוא אותם גם במקומות אחרים. אחת הדוגמאות המובהקות של כוות-על בספרות של תור הזהב הם "נושאי העדשה" של א"א סמית, מאבות אופרת החלל, שהעדשה מעניקה להם כוחות תפיסה על-חושית שונים.

הסיפור "לורד רנדי, בני שלי" מסופר מנקודת מבטו של אב, שאשתו נפטרה והוא עצמו עומד למות מסרטן. "לורד רנדי" הוא בנו רנדל, שניחן בכוחות-על. רנדל מסוגל לתקשר עם בעלי חיים, לחוש ברגשות ומחשבות של בני אדם ויש לו כוחות טלקינטיים מסוימים. אבל זהו כמעט כל המגע שלו עם העולם החיצוני, כי רנדל גם ממוקם איפה שהוא על הספקטרום האוטיסטי. הוא אינו מתקשר כמעט עם אנשים אחרים ועם הסביבה שלו, ועל כן אפילו אביו לא מודע לכוחות-העל האלה שלו. הדרך של רנדל לתקשר עם העולם, לפיכך, היא באמצעות כוחות-העל האלה. הוא גורם לעץ שמת להניב פירות, מתקשר עם כלבי השכונה ומעניש בריונים המציקים לילדים.

השימוש הזה בכוחות-על ככלי להבעת רגשות, הוא חידוש של הנסלי. במדע הבדיוני של תור הזהב כוחות-על משמשים ככלי פעולה, כאמצעי להשפעה על העולם ולעיצובו. הרעיון לשימוש בכוחות-על כדי להביע רגשות, כדי לתווך אל העולם החיצוני את הנפש של אדם שאינו מסוגל לתקשר בדרך אחרת, הוא חידוש שלא היה עולה בדעתם של אנשי תור הזהב. בכתיבה של הגל החדש, השימוש בכוחות-על כדי לחשוף את נפשו של בעל אותם כוחות הוא מתבקש.

אבל "לורד רנדי, בני שלי" חדשני ומבשר את העתיד לבוא גם בדרכים אחרות. עצם העיסוק של הסיפור בילד בעל צרכים מיוחדים, ילד שנמצא על הספקטרום האוטיסטי, הוא חידוש במדע הבדיוני. בעשר או חמש עשרה השנים האחרונות, המכונות לעתים "עידן הקשת בענן של המדע הבדיוני", אנו רואים הופעה משמעותית יותר ויותר של הנושא הזה (למעשה, באתר SF Signal מתפרסם טור קבוע שכותרתו special needs in strange worlds), אבל הסיפור של הנסלי הוא אחת ההופעות המפורשות הראשונות של נושא זה.

הנסלי גם מתייחס (בקצרה) לסוגיות אחרות שעולות בשנים האחרונות לפני השטח של המדע הבדיוני באופן גלוי ובולט. סוגיות כמו יחסי גזע, היחסים בין העולם האירופוצנטרי לבין מדינות העולם השלישי, צדק חברתי, תקשורת המונים וכן הלאה. ההתייחסות היא קצרה מאוד, אבל היא מעידה על רוח התקופה ועל מגמות מתפתחות.
 ~~~~~~~~
החלק השני
החלק השלישי
החלק הרביעי (והאחרון)

אין תגובות:

פרסום תגובה