הנובלטות המועמדות להוגו - סקירה חלקית

כללית – המצב כאן הרבה יותר טוב מאשר בסיפורים הקצרים. רוב הסיפורים המועמדים כתובים היטב והעולמות והדמויות מפתוחים יותר.

Sinner, Baker, Fabulist, Priest; Red Mask, Black Mask, Gentleman, Beast / Eugie Foster
הרעיון של הסיפור הזה הוא אחד המקוריים שנתקלתי בהם בשנים האחרונות: תארו לעצמכם עולם שבו אתם קמים בבוקר, בוחרים מסכה, והיא מכתיבה את זהותכם למשך היום. אופי, מאורעות, מין אפילו מין ביולוגי – כולם נקבעים על ידי המסכה. הבעיה של הסיפור הזה היא בביצוע, כי פוסטר פשוט לא כותבת רגש מספיק טוב. היא לא מצליחה להעביר כמו שצריך את רגשותיו של הגיבור המשתנים מדי יום ואת השינוי היסודי שמתחיל לחול בו. במקום לתת לשינוי הזה להתפתח לכדי הכרה פנימית היא כופה עליו את ההכרה (והשינוי הסופי) באמצעות גורם חיצוני. היא מצליחה לתרץ יפה את מסלקת המידע החיונית להבנת העולם, אבל גם אותה הייתה יכולה לכתוב טוב הרבה יותר אם הייתה כותבת רגשות טוב יותר.
סיפור טוב, אבל קצת מוחמץ. וכיף לומר את השם שלו בקול רם (מקצב חביב).

The Island / Peter Watts
זו גרסה נוספת של סיפור מפגש עם חייזרים – ספינת חלל שנוסעיה זורעים את הגלקסיה בשערי מסע מגמ"א עבור צאצאי האנושות הבתר-אנושיים מגלה צורת חיים חייזרית באחת ממערכות השמש שאליה היא מגיעה. הסיפור אינו עוסק בחייזרים (אם כי יש לציין שזהו אחד החייזרים המקוריים שקראתי אי-פעם) אלא בנוסעי הספינה. ווטס מעמת אותם מול גורלם, מול המשימה שלהם, מול היותם בני תמותה ומול האנושיות והבדידות שלהם.
סיפור מצוין שבהחלט אשמח אם הוא יזכה. הקישור לקובץ PDF

One of our Bastards is Missing / Paul Cornell
אחד העולמות המקוריים והמשעשעים ביותר שנתקלתי בהם בזמן האחרון. הסיפור מתרחש בעת חתונתה של הנסיכה הבריטית ליורש העצר של שוודיה, בעולם שהוא מעין סטימפאנקי (בפוליטיקה האירופית שלו) אבל לא ממש, שיש בו יקומי כיס ושאר דברים מגניבים. קורנל זורק את הקוראים לתוך העולם בלי הכנה (לפחות בסיפור זה – יש סיפור נוסף בעולם זה שאותו לא קראתי) ונותן לו לגלות את העולם בהדרגה תוך כדי סיפור, ועושה את זה בצורה נפלאה. בעיקרו זהו סיפור בלשי – תעלומה שעל הגיבור לפתור – אבל בעיניי היא הייתה כמעט שולית לעולם שקורנל בונה.
יחד עם הסיפור של ווטס הוא אחד המועמדים המועדפים לטעמי. הקישור לקובץ PDF

It Takes Two / Nicola Griffith
זהו סיפור מסיפורי העתיד-הקרוב-כל-כך-שהוא-יכול-להיות-כבר-הי

ום-אם-לא-אתמול. אם לא די בכך, זהו סיפור שבו המדע הבדיוני מצומצם להפליא ומקיף בקושי את גיבורת הסיפור (ועוד שני אנשים) ואין לו שום השפעה אמתית על העולם שסובב אותם. אי-שם באמצע הקריאה הבנתי שהוא מוכר לי כי זו רק גרסה נוספת ל"המכשף המודרני" של אסימוב ודומיו. בסופו של דבר השאלה הגדולה של הסיפור היא אם הנאהבות יחיו בעושר ואושר.
הכתיבה סבירה, אבל מכל בחינה אחרת הוא מאכזב בחוסר השאפתנות והמקוריות שלו. הקישור לקובץ PDF

Overtime / Charles Stross
זהו עוד אחד מסיפורי "המכבסה" של סטרוס. "המכבסה", למי מכם שאינם מכירים את הסיפורים, הוא המשרד הבריטי האפרורי שלעולם אינו מתוקצב מספיק האחראי להגן על הממלכה המאוחדת (ועל העולם) מפני הזוועות שמעבר לממדים ולכוכבים. ככלל, בז'אנר זה, הסיפורים של סטרוס משעשעים וכתובים היטב כהרגלו אך גם ביניהם יש טובים יותר וטובים פחות. "שעות נוספות" הוא סיפור חג מולד חביב, אבל לא מדהים והיה אפשר לקצץ אותו מעט.

Eros, Philia, Agape / Rachel Swirsky
הסיפור הזה הוא הסיבה שהסקירה הזו חלקית. העולם נשמע מעניין – הסיפור פותח באב העוזב את אשתו ובתו בת הארבע. מה שמתגלה הוא שהאב הוא למעשה רובוט (אנדרואיד) ושהילדה מאומצת. אבל לא הצלחתי לגמור את הסיפור. הגעתי עד מחציתו, ונמאס לי מהעובדה שבינות כל התיאורים העלילה מתקדמת בקצב של צב שלוקה הן באסטמה והן בשיגרון. אולי אני לא במצב הרוח הנכון לסיפור הזה ואולי אני אפילו אחזור אליו בשלב מסוים, אבל זה לא סביר. סבירסקי כובת לא רע, אבל הסיפור זקוק לעריכה.

נורמן ספינראד חולה מאוד

נורמן ספינראד, שאם היה לי כסף לזרוק הייתי מפרסם אסופת סיפורים שלו בעברית, חולה מאוד. על פי מה שהוא כותב ודיווחים אחרים שקראתי הוא מאושפז במרפאת סלון-קטרינג לטיפול בסרטן הקיבה ומצבו לא מזהיר. TOR פרסמו קטע מהפרק הראשון ספרו "הוא התהלך בינינו" באתר שלהם.

הוכזרו הזוכים בפרסי נבולה

הנה קישור לרשימת הזוכים באתר של TOR.

קיג' ג'ונסון זכתה בקטגוריית הסיפור הקצר על Spar העלוב למדי שלה, אף על פי שלעניות דעתי השלושה האחרים שקראתי מבין המועמדים היו טובים יותר (בורשטיין, ג'מיסין ומקינטוש).

את הנובלטה הזוכה (Sinner, Baker, Fabulist, Priest; Red Mask, Black Mask, Gentleman, Beast) התחלתי לקרוא אתמול, ועד עכשיו היא לא רעה. "המהמר" של באסיגלופי לעומת זה היא אחד הדברים הטובים שיצא לי לקרוא השנה.

לא קראתי אף אחת מהנובלות הזוכות, אבל די מעודד אותי לראות שננסי קרס הבלתי נמנעת והמייגעת לא זכתה.

יש צורך לומר שגם את הספרים לא היה לי זמן לקרוא? אבל אני תמיד שמח לראות שבאסיגלופי זוכה, הוא אחד הסופרים שאני הכי אוהב בשנים האחרונות.

מבוקשות - המלצות על מד"ב ופנטסיה יהודיים

מתוך אתר World SF:

שון וואלאס ורייצ'ל סווירקי עורכים אסופה חדשה "אנשי הספר: עשור של מדע בדיוני ופנטסיה יהודיים", והם מחפשים המלצות לסיפורים בעלי נושאים יהודיים שפורסמו מחוץ לצפון אמריקה. על הסיפורים להיות כאלה שהתפרסמו בעשור האחרון.
הצעות והמלצות בבקשה!"

אותן הצעות והמלצות שם בבקשה, לא כאן.

מועמדי הוגו 2010 - הסיפורים הקצרים

ככלל הסיפורים הקצרים המועמדים השנה הם לא מציאה גדולה.
שימו לב - הקישורים לסיפורים של רזניק ומקינטוש הם לקובצי PDF לצערי.

The Bride of Frankenstein – מייק רזניק
רזניק כותב המון רומנטיקה, ויש סיפורים שלו שאני אוהב כאשר זה עשוי היטב. אבל לעתים יש לו נטייה איומה ונוראית לשמאלץ, והסיפור הזה הוא דוגמה מופלאה לכך. החיים בטירת פרנקשטיין מתוארים מנקודת מבטה של אשתו של ויקטור, ואנחנו לומדים שגם למפלצות יש לב זהב וגם לגיבנים מכוערים יש רגשות. אולי הם אפילו יוכלו ללמד את בני האדם משהו על אהבה. להתרחק.

Bridesicle – וויליאם מקינטוש
הסיפור הטוב ביותר מהחמישה לדעתי. מירה מתעוררת ומגלה שהיא מתה, אך פוליסת הביטוח שלה כסתה את שימורה לאחר מותה. הפוליסה לא מכסה את החייאתה, גם אחרי שהאמצעים הטכנולוגיים לכך הומצאו. מפעם לפעם מעירים אותה גברים, שאולי יהיו מעוניינים לשאת אותה לאישה ויהיו מוכנים לשלם על ההחייאה.
אני לא מת על הסוף של הסיפור הזה, אבל מקינטוש בונה יפה את העולם ומציג בצורה מעניינת את ההשלכות האפשריות של ההתפתחויות המדעיות. הדמויות שלו נאמנות לעצמן ומשכנעות.

The Moment – לורנס מ' שון
סיפור "תראו כמה חייזרים מגניבים אני יכול לכתוב" המתפרש על פני כמה מיליוני (מילארדי?) שנים בתוך כמה עמודים קצרים. במובן זה הוא לא רע, לשון אכן יש כמה רעיונות יפים לגבי תרבויות חייזריות, אבל נקודת העוגן של כל החייזרים האלה לא משכנעת ובסופו של דבר אנתרופוצנטרית בצורה מזעזעת.
אפשר לקרוא, רק לא לצפות ליותר מדי.

Non-Zero Probabilities – נ' ק' ג'סימין
תארו לעצמכם עולם שבו כל האירועים בעלי הסיכויים הקטנים ביותר בטוח יתרחשו, שבו כל האמונות הטפלות מתממשות. משהו קרה לניו יורק (רק לניו יורק) וזה העולם שבו מוצאת את עצמה גיבורת הסיפור של ג'סימין – ועליה להחליט אם היא רוצה להמשיך לחיות בעולם כזה או לנסות לשנות אותו ולהחזיר אותו למסלול הרגיל. הרעיון נחמד, הביצוע בהחלט יפה והסיפור כתוב טוב. ג'סימין נהדרת בתיאור הפרטים הקטנים של העולם הזה וההתרחשויות בו.
הבעיה שלו לטעמי היא הסוף, המסקנה הסופית שאליה מגיעה הגיבורה, שלא ממש נתמכת באופי שלה או במאורעות של הסיפור. אולי אם הוא היה ארוך יותר היה לג'סימין זמן לפתח את הדמות ואז המסקנה הייתה משכנעת יותר. אני מעדיף את Bridesicle על פניו מכיוון ש"הסתברויות שונות מאפס" הוא קל משקל ולא מספיק מפותח בהשוואה לסיפור של מקינטוש.

Spar – קיג' ג'ונסון
מפה ומשם הבנתי שהסיפור הזה עשה קצת רעש כשהוא התפרסם, ולא ברור לי למה. ליתר דיוק, ברור לי למה סיפור שמתחיל במילים "בסירת ההצלה הזעירה היא והחייזר מזדיינים ללא הרף, ללא לאות" יעשה רעש, אני רק חושב שהוא ממש לא מצדיק את זה. בסופו של דבר החייזר ומערכת היחסים הכפויה של הגיבורה אתו הם עוד מטפורה ליחסים בין בני אדם, וזה נעשה בבוטות וביד כבדה. אפילו השם (שמשמעותו התנצחות או מאבק, מילה שנעשה בה שימוש רב בהקשר של אגרוף וקרבות אימונים באגרוף) הוא רמז לא ממש עדין למה שעומד לבוא. אני לא אוהב כשתמשמשים בפטיש 5 קילו להעביר מסרים, בעיקר מסרים רדודים.
אפשר לוותר על הסיפור הזה בקלות.

אני מקווה שיהיה לי זמן לקרוא ולסקור לפחות גם את הנובלטות המועמדות.

World Literature Today

זהו כתב עת שיוצא לאור על ידי אוניברסיטת אוקלהומה. גיליון מאי-יוני שלו מוקדש למדע בדיוני בינלאומי.

מאמר של לביא תדהר, ראיון עם קורי דוקטורוב, סיפור של קיג' ג'ונסון ("26 קופים, וגם התהום") שלמיטב זיכורני היה מועמד להוגו ו/או נבולה בשנה שעברה.

הגשה אלקטורנית באסימוב'ס

אסימוב'ס הוא אחד משלושת כתבי-העת הגדולים ביותר בעולם למדע בדיוני ופנטסיה. בראיון שהעניקה העורכת שלו, שילה וויליאמס, ל-SF Signal היא הודיעה שמעתה אסימוב'ס יקבלו סיפורים גם בפורמט אלקטרוני, ולא רק בפורמט מודפס כפי שעשו עד עתה. זה נשמע קצת מופרך, אבל בשנת 2010 מבין שלושת הגדולים, אסימוב'ס הוא היחיד שמקבל סיפורים בפורמט אלקטרוני. כתבי עת קטנים יותר (Clarkesworld למשל) מקבלים סיפורים בפורמט אלקטרוני כבר זמן רב.