כללית – המצב כאן הרבה יותר טוב מאשר בסיפורים הקצרים. רוב הסיפורים המועמדים כתובים היטב והעולמות והדמויות מפתוחים יותר.
Sinner, Baker, Fabulist, Priest; Red Mask, Black Mask, Gentleman, Beast / Eugie Foster
הרעיון של הסיפור הזה הוא אחד המקוריים שנתקלתי בהם בשנים האחרונות: תארו לעצמכם עולם שבו אתם קמים בבוקר, בוחרים מסכה, והיא מכתיבה את זהותכם למשך היום. אופי, מאורעות, מין אפילו מין ביולוגי – כולם נקבעים על ידי המסכה. הבעיה של הסיפור הזה היא בביצוע, כי פוסטר פשוט לא כותבת רגש מספיק טוב. היא לא מצליחה להעביר כמו שצריך את רגשותיו של הגיבור המשתנים מדי יום ואת השינוי היסודי שמתחיל לחול בו. במקום לתת לשינוי הזה להתפתח לכדי הכרה פנימית היא כופה עליו את ההכרה (והשינוי הסופי) באמצעות גורם חיצוני. היא מצליחה לתרץ יפה את מסלקת המידע החיונית להבנת העולם, אבל גם אותה הייתה יכולה לכתוב טוב הרבה יותר אם הייתה כותבת רגשות טוב יותר.
סיפור טוב, אבל קצת מוחמץ. וכיף לומר את השם שלו בקול רם (מקצב חביב).
The Island / Peter Watts
זו גרסה נוספת של סיפור מפגש עם חייזרים – ספינת חלל שנוסעיה זורעים את הגלקסיה בשערי מסע מגמ"א עבור צאצאי האנושות הבתר-אנושיים מגלה צורת חיים חייזרית באחת ממערכות השמש שאליה היא מגיעה. הסיפור אינו עוסק בחייזרים (אם כי יש לציין שזהו אחד החייזרים המקוריים שקראתי אי-פעם) אלא בנוסעי הספינה. ווטס מעמת אותם מול גורלם, מול המשימה שלהם, מול היותם בני תמותה ומול האנושיות והבדידות שלהם.
סיפור מצוין שבהחלט אשמח אם הוא יזכה. הקישור לקובץ PDF
One of our Bastards is Missing / Paul Cornell
אחד העולמות המקוריים והמשעשעים ביותר שנתקלתי בהם בזמן האחרון. הסיפור מתרחש בעת חתונתה של הנסיכה הבריטית ליורש העצר של שוודיה, בעולם שהוא מעין סטימפאנקי (בפוליטיקה האירופית שלו) אבל לא ממש, שיש בו יקומי כיס ושאר דברים מגניבים. קורנל זורק את הקוראים לתוך העולם בלי הכנה (לפחות בסיפור זה – יש סיפור נוסף בעולם זה שאותו לא קראתי) ונותן לו לגלות את העולם בהדרגה תוך כדי סיפור, ועושה את זה בצורה נפלאה. בעיקרו זהו סיפור בלשי – תעלומה שעל הגיבור לפתור – אבל בעיניי היא הייתה כמעט שולית לעולם שקורנל בונה.
יחד עם הסיפור של ווטס הוא אחד המועמדים המועדפים לטעמי. הקישור לקובץ PDF
It Takes Two / Nicola Griffith
זהו סיפור מסיפורי העתיד-הקרוב-כל-כך-שהוא-יכול-להיות-כבר-היום-אם-לא-אתמול. אם לא די בכך, זהו סיפור שבו המדע הבדיוני מצומצם להפליא ומקיף בקושי את גיבורת הסיפור (ועוד שני אנשים) ואין לו שום השפעה אמתית על העולם שסובב אותם. אי-שם באמצע הקריאה הבנתי שהוא מוכר לי כי זו רק גרסה נוספת ל"המכשף המודרני" של אסימוב ודומיו. בסופו של דבר השאלה הגדולה של הסיפור היא אם הנאהבות יחיו בעושר ואושר.
הכתיבה סבירה, אבל מכל בחינה אחרת הוא מאכזב בחוסר השאפתנות והמקוריות שלו. הקישור לקובץ PDF
Overtime / Charles Stross
זהו עוד אחד מסיפורי "המכבסה" של סטרוס. "המכבסה", למי מכם שאינם מכירים את הסיפורים, הוא המשרד הבריטי האפרורי שלעולם אינו מתוקצב מספיק האחראי להגן על הממלכה המאוחדת (ועל העולם) מפני הזוועות שמעבר לממדים ולכוכבים. ככלל, בז'אנר זה, הסיפורים של סטרוס משעשעים וכתובים היטב כהרגלו אך גם ביניהם יש טובים יותר וטובים פחות. "שעות נוספות" הוא סיפור חג מולד חביב, אבל לא מדהים והיה אפשר לקצץ אותו מעט.
Eros, Philia, Agape / Rachel Swirsky
הסיפור הזה הוא הסיבה שהסקירה הזו חלקית. העולם נשמע מעניין – הסיפור פותח באב העוזב את אשתו ובתו בת הארבע. מה שמתגלה הוא שהאב הוא למעשה רובוט (אנדרואיד) ושהילדה מאומצת. אבל לא הצלחתי לגמור את הסיפור. הגעתי עד מחציתו, ונמאס לי מהעובדה שבינות כל התיאורים העלילה מתקדמת בקצב של צב שלוקה הן באסטמה והן בשיגרון. אולי אני לא במצב הרוח הנכון לסיפור הזה ואולי אני אפילו אחזור אליו בשלב מסוים, אבל זה לא סביר. סבירסקי כובת לא רע, אבל הסיפור זקוק לעריכה.
Sinner, Baker, Fabulist, Priest; Red Mask, Black Mask, Gentleman, Beast / Eugie Foster
הרעיון של הסיפור הזה הוא אחד המקוריים שנתקלתי בהם בשנים האחרונות: תארו לעצמכם עולם שבו אתם קמים בבוקר, בוחרים מסכה, והיא מכתיבה את זהותכם למשך היום. אופי, מאורעות, מין אפילו מין ביולוגי – כולם נקבעים על ידי המסכה. הבעיה של הסיפור הזה היא בביצוע, כי פוסטר פשוט לא כותבת רגש מספיק טוב. היא לא מצליחה להעביר כמו שצריך את רגשותיו של הגיבור המשתנים מדי יום ואת השינוי היסודי שמתחיל לחול בו. במקום לתת לשינוי הזה להתפתח לכדי הכרה פנימית היא כופה עליו את ההכרה (והשינוי הסופי) באמצעות גורם חיצוני. היא מצליחה לתרץ יפה את מסלקת המידע החיונית להבנת העולם, אבל גם אותה הייתה יכולה לכתוב טוב הרבה יותר אם הייתה כותבת רגשות טוב יותר.
סיפור טוב, אבל קצת מוחמץ. וכיף לומר את השם שלו בקול רם (מקצב חביב).
The Island / Peter Watts
זו גרסה נוספת של סיפור מפגש עם חייזרים – ספינת חלל שנוסעיה זורעים את הגלקסיה בשערי מסע מגמ"א עבור צאצאי האנושות הבתר-אנושיים מגלה צורת חיים חייזרית באחת ממערכות השמש שאליה היא מגיעה. הסיפור אינו עוסק בחייזרים (אם כי יש לציין שזהו אחד החייזרים המקוריים שקראתי אי-פעם) אלא בנוסעי הספינה. ווטס מעמת אותם מול גורלם, מול המשימה שלהם, מול היותם בני תמותה ומול האנושיות והבדידות שלהם.
סיפור מצוין שבהחלט אשמח אם הוא יזכה. הקישור לקובץ PDF
One of our Bastards is Missing / Paul Cornell
אחד העולמות המקוריים והמשעשעים ביותר שנתקלתי בהם בזמן האחרון. הסיפור מתרחש בעת חתונתה של הנסיכה הבריטית ליורש העצר של שוודיה, בעולם שהוא מעין סטימפאנקי (בפוליטיקה האירופית שלו) אבל לא ממש, שיש בו יקומי כיס ושאר דברים מגניבים. קורנל זורק את הקוראים לתוך העולם בלי הכנה (לפחות בסיפור זה – יש סיפור נוסף בעולם זה שאותו לא קראתי) ונותן לו לגלות את העולם בהדרגה תוך כדי סיפור, ועושה את זה בצורה נפלאה. בעיקרו זהו סיפור בלשי – תעלומה שעל הגיבור לפתור – אבל בעיניי היא הייתה כמעט שולית לעולם שקורנל בונה.
יחד עם הסיפור של ווטס הוא אחד המועמדים המועדפים לטעמי. הקישור לקובץ PDF
It Takes Two / Nicola Griffith
זהו סיפור מסיפורי העתיד-הקרוב-כל-כך-שהוא-יכול-להיות-כבר-הי
הכתיבה סבירה, אבל מכל בחינה אחרת הוא מאכזב בחוסר השאפתנות והמקוריות שלו. הקישור לקובץ PDF
Overtime / Charles Stross
זהו עוד אחד מסיפורי "המכבסה" של סטרוס. "המכבסה", למי מכם שאינם מכירים את הסיפורים, הוא המשרד הבריטי האפרורי שלעולם אינו מתוקצב מספיק האחראי להגן על הממלכה המאוחדת (ועל העולם) מפני הזוועות שמעבר לממדים ולכוכבים. ככלל, בז'אנר זה, הסיפורים של סטרוס משעשעים וכתובים היטב כהרגלו אך גם ביניהם יש טובים יותר וטובים פחות. "שעות נוספות" הוא סיפור חג מולד חביב, אבל לא מדהים והיה אפשר לקצץ אותו מעט.
Eros, Philia, Agape / Rachel Swirsky
הסיפור הזה הוא הסיבה שהסקירה הזו חלקית. העולם נשמע מעניין – הסיפור פותח באב העוזב את אשתו ובתו בת הארבע. מה שמתגלה הוא שהאב הוא למעשה רובוט (אנדרואיד) ושהילדה מאומצת. אבל לא הצלחתי לגמור את הסיפור. הגעתי עד מחציתו, ונמאס לי מהעובדה שבינות כל התיאורים העלילה מתקדמת בקצב של צב שלוקה הן באסטמה והן בשיגרון. אולי אני לא במצב הרוח הנכון לסיפור הזה ואולי אני אפילו אחזור אליו בשלב מסוים, אבל זה לא סביר. סבירסקי כובת לא רע, אבל הסיפור זקוק לעריכה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה