ספר לשבוע הספר - 7

אגם הצללים / רוני גלבפיש (דג זהב)

 

גילוי נאות 1 – הייתי מעורב בשלבים המוקדמים של כתיבת הספר הזה.

גילוי נאות 2 – רוני גלבפיש היא חברה שלי.

גילוי נאות 3 – זה ספר מצוין בלי קשר למה שנאמר לעיל.

"אגם הצללים" הוא סיפור פנטסיה ישראלי נהדר. הוא מתאר את ההתבגרות של שתי אחיות, תאומות, ואת תהליך התרחבות העולם שלהן. זה ספר על אחווה, מכל מיני סוגים, ועל קבלת אחריות. ספר על מעברים בחיים ועל יחסים משתנים בין אנשים. זהו ספר שגורם לגיבורים שלו, וגם לקורא, להסתכל אחרת על דברים מוכרים.

זהו ספר ישראלי מאוד בנופים שלו – מן הגולן ועד הכינרת. אבל זהו גם ספר ישראלי מאוד בקסם שלו, מכיוון שרוני גלבפיש ביססה את שיטת הקסם בעולם שלה על השירה העברית.

ספר לשבוע הספר - 6

סנוקראש / ניל סטיבנסון (סיאל)

אומרים שזה הספר שהביא את הסייברפאנק לאחת הפסגות הגבוהות ביותר שלו, ואז הרג אותו. מי שאומרים את זה טועים, דרך אגב, הסייברפאנק לא מת, הוא עבר מוטציה והוריש את הגנים שלו שנמצאים ברוב המדע הבדיוני של עשרים השנים האחרונות. אבל מי שאומרים את זה גם צודקים, כי זו בהחלט פסגה נישאה.

סטיבנסון משלב עולמות וירטואליים, סמים משני תודעה, וירוסים הפוגעים במחשבים ובאנשים, דת, שפה, את הכוח של חברות מסחריות וקרבות חרבות למארג מסחרר. יש כאלה שטוענים שהוא היה יכול לעסוק יותר ברעיונות וקצת פחות באקשן, ויש בכך צדק, אבל גם כך זה ספר גדוש רעיונות מרתקים. ב-1992, כשהסייברפאנק כבר היה מבוסס והחל להראות סימנים שהוא גומר את הסוס, סטיבנסון עשה שימוש מבריק במאפיינים של התנועה/תת-ז'אנר הזה ויצר מהם ספר שנחרט בזיכרון. עם אחת הדמויות שהיא התגלמות ה-cool המובהקת ביותר ביצירה כלשהי אי-פעם (ולא, זה לא הגיבור).

(לא) ספר לשבוע הספר – 5

חלומות באסמפיה / עורכים: ניר יניב ורמי שלהבת (יניב)

הסיבה להמלצה הזו פשוטה מאוד – אם אנחנו רוצים שהז'אנר יחיה בארץ צריך כמה שיותר במות לפרסם בהן. "חלומות באספמיה" החל כהצעה בפורום למשהו מאולתר וחד-פעמי שהתגלגל למשהו הרבה יותר גדול ומרשים. הוא נערך על ידי ורד טוכטרמן (שהייתה העורכת-המייסדת שלו) וניר יניב עד שהוא הפסיק להופיע לזמן מה. לאחרונה הוא שוב יוצא לאור, הפעם בעריכתם של ניר יניב ורמי שלהבת. כולם עורכים מצוינים שבוחרים סיפורים מצוינים.

בגרסה החדשה שלו הוא יוצא גם במהדורה דיגיטלית. אם אתם אוהבים מדע בדיוני, אם אתם רוצים לראות יותר כותבים ויותר סיפורי מקור – קנו את הגיליונות.

ספר לשבוע הספר - 4

סיפורים מממלכת הסכנה / גר"ר טולקין (זמורה-ביתן)

אני טולקינאי קטן מאוד. למעשה, קראתי את שר הטבעות פעמיים ובשתי הפעמים הוא שיעמם אותי. אני חושד שכאשר "סיפורים מממלכת הסכנה" יצא לאור באנגלית לפני כמה שנים זה היה כדי לנסות לרכוב על ההצלחה של הסרטים ולעשות עוד קצת כסף, וזו כנראה גם הייתה הסיבה שהוא תורגם לעברית. אבל מעז יצא מתוק, מכיוון שהוא מכיל שתי יצירות שהן בעיניי חשובות ומעניינות – "הנפח מווטון מייג'ור" (Smith of Wooton Major) ו"האיכר ג'יילס בן הכפר דון" (Farmer Giles of Ham). את "הנפח" אפשר היה להשיג בעברית בקלות יחסית (בשם "הנפח מווטון רבא") אבל סיפורו של ג'יילס תורגם בשנת 1968 בשם "גילס האיכר מפרזון" בהוצאה שמאז נעלמה והספר עצמו נדיר להפליא.

שני הסיפורים האלה מכילים, לדעתי וכפי שאני מבין את מה שקראתי מטולקין, אמירות יסודיות לגבי יחסי עולם הפיות והקסם והעולם היום-יומי. הם מתארים שתי גרסאות, ואולי שני פנים או שתי נקודות מבט, של האופן שבו הקסם נעלם מעולמם של בני האדם. קראתי את הסיפורים האלה יותר מפעם אחת, בעברית ובאנגלית, והם לא מאבדים מן העומק שלהם. כמו כן, אם אתם רוצים לראות את טולקין במפגן של הומור (לא בדיוק התכונה שמקשרים אליו מיד), אתם חייבים לעצמכם לקרוא את סיפורו של ג'יילס – אם כי במקרה זה אני חייב להמליץ על המקור כי המתרגמת נטלה, לטעמי, חירויות גדולות מדי בשינויים שעשתה. ובנוסף, יש במהדורה זו אחרית דבר מאירת עיניים של רן בר-זיק.

רשומה קצרה בבלוג על הספר הזה; ביקורת מפורטת יותר שלי באתר האגודה.

ספר לשבוע הספר - 3

הנערה עם כל המתנות / מ"ר קרי (יניב)

הולכים להיות כאן ספוילרים מסוימים – מאוד כלליים ומאוד מינוריים, בלי פרטי עלילה חושבים כדי שאוכל לדון טיפה במקום של הספר הזה בכתיבת הז'אנר המודרנית – אבל למען הרגישים במיוחד אני אשים אותם אחרי תמונת הכריכה.

זה אחד מן הספרים שהצליחו להפתיע אותי בשנה האחרונה, ולכן אני שמח במיוחד שהוא תורגם. קרי עושה שני דברים מאוד מעניינים בספר הזה. האחד הוא לערער את התפיסות הקדומות של כל הדמויות בו (ושל הקוראים) על הגבולות של האנושיות וההגדרה של מי נחשב אנושי ומי לא. האחר הוא לפרוץ שוב ושוב את גבולות העולם של הדמויות שלו, שמתחילות בתחום שהוא פיזית ותפיסתית מוגבל ומסיימות עם תפיסת עולם חדשה לגמרי. מיד – ספוילרים מינוריים.

"הנערה עם עכל המתנות" הוא ספר זומבים, אבל לא סטנדרטי. הוא שייך למה שאני אוהב לכנות ספרי הזומבים המודרניים. בסופו של דבר יש גבול למה שאפשר לעשות עם הזומבים חסרי המוח הרעבתניים. הם משעממים. ולכן סופרים כמו קרי, דריל גרגורי ומור לאפרטי התחילו לכתוב זומבים שהם אנשים. וזה אפשר להם לעשות דברים כמו שקרי עושה כאן – לערער את המושגים שלנו על גבולות האנושי. וחדשנות כזו היא תמיד טובה.