~~~~~~~~~~
פעם עבד אתי בחור שנולד בלנינגרד שסיפר לי שיש פתגם ברוסית: "אני זוכר אותו עוד כשהוא היה עובר מתחת לשולחן". משמעות הפתגם היא "אני זוכר אותו עוד כשהוא היה ילד קטן". זו הייתה ההרגשה שלי כשלקחתי ליד את "לב המעגל", כיוון שלפני כשנתיים יצא לי לקרוא גרסה מוקדמת של הספר, והשנים והעריכה עשו לו רק טוב.
"לב המעגל" הוא ספר פנטסיה אורבנית ישראלי עם עלילה מותחת ורומנטיקה, ואת כל הדברים האלה הוא משלב בצורה מרשימה. גיבור הספר הוא גבע כץ, מכשף נפש. המשמעות היא שגבע מסוגל לחוש ברגשות של אחרים ולהשפיע עליהם. בעולם החלופי שבו מתרחש הספר יש שישה סוגים של מכשפים – מכשפי נפש כמו גבע, רואי עתיד (בערך, זה הרבה יותר מורכב, כמו רוב הדברים בספר) ומכשפים שלכל אחד מהם יכולת לתמרן אחד מארבעת היסודות הקלאסיים: אש, אדמה, מים ואוויר. גבע וחבריו המכשפים הם מיעוט מופלה בישראל. הם חייבים לעמוד במקומות מסוימים באוטובוסים, לרוב הבניינים הציבוריים הם חייבים להיכנס בדלתות המסומנות במיוחד ויש עליהם עוד מגבלות חוקיות. במקומות אחרים בעולם, כך אנו לומדים מהתייחסויות מסוימות, מצבם של מכשפים אפילו יותר גרוע.
בארץ המכשפים סובלים לא רק מאפליה ממוסדת, אלא הם גם נרדפים על ידי קבוצה שקוראת לעצמה "בני שמעון", אשר חבריה פוגעים מפעם לפעם במכשפים ורוצחים אותם, פעמים רבות בעצרות ותהלוכות למען שוויון זכויות. גבע, וחבריו, מוצאים את עצמם מוטלים ללב ההתרחשויות, שהולכות ומואצות אל מה שנראה כמו סוף טרגי שאי-אפשר להימנע ממנו.
אבל הלב של הספר אינו עלילת המתח, אלא מערכות היחסים שבו והדמויות. והספר מקיף מגוון של מערכות יחסים – רומנטיות, מערכות יחסים בין אחים, מערכות יחסים בין הורים וילדים, מערכות יחסים בין מכשפים ו"נורמליים", מערכות יחסים בין-דוריות בתוך קהילת המכשפים. מערכות היחסים האלה והדמויות שמעורבות בהן כתובות מצוין, והן שובות את הלב והדמיון. הפן המינימליסטי (וחסר הסבלנות) שבי היה אולי רוצה לקצץ טיפה באורך של תיאור מערכות היחסים, אבל ממש לא הרבה וגם במקומות שחשבתי שהם ארוכים מדי זה לא פגע בהנאה שלי מהספר.
כפי שאמרתי בתחילת דבריי, קראתי גרסה מוקדמת של הספר. המשמעות של זה היא שהכרתי (בקווים כלליים) את הדמויות ואת מערכות היחסים ביניהן וידעתי כיצד הן מתפתחות; הכרתי גם את העלילה ואת הסוף שלה. ואף על פי כן בלעתי את 360 העמודים של הספר בשני ערבים.
גם כפנטסיה אורבנית "לב המעגל" מוצלח. קרן לנדסמן מצליחה לבנות מערכת קסם אמינה אם מקבלים את הנחות היסוד שלה, ולשלב אותה בצורה מעניינת ומשכנעת בישראל שהיא די מוכרת לנו כאן ועכשיו.
~~~~~~~~~~
אבל דיון ב"לב המעגל" הוא הזדמנות טובה לראייה רחבה יותר של ההקשר של הספר הזה. מעבר לסך החלקים האלה – מערכת קסם, דמויות, מערכות יחסים ועלילה – "לב המעגל" מייצג את ההתקדמות של הכתיבה הספקולטיבית העברית, ואת המקום המצוין שבו היא נמצאת כרגע. בעשרים השנים האחרונות ראינו את ספרות המדע הבדיוני והפנטסיה הישראלית מתבגרת וזוכה בביטחון עצמי ומפתחת קולות עצמאיים וייחודיים משלה. השארנו מאחור את חיקויי הספרות האמריקאית, התגברנו על השפעת הפנטסיה הנוסחתית, הפסקנו לכתוב ספרות שהיא קודם כל תוכחה או אזהרה פוליטית, והתחלנו לכתוב ספרות ספקולטיבית ישראלית שעוסקת בנו. "לב המעגל" הוא דוגמה מצוינת לבשלות של ספרות המדע הבדיוני והפנטסיה הישראלית כיום. לצד יצירות אחרות שראו אור בשנים האחרונות הוא אישי וישראלי, ומביט על העולם שלנו בצורה שמעניקה לו רלוונטיות מעבר לכאן ולעכשיו, ומעבר לגבולות הז'אנר.
"לב המעגל" לא מתבייש בעצמו – זהו ספר פנטסיה ישראלי עם אמירה, וזה מקנה לו רלוונטיות בכל מקום. הרלוונטיות שלו מקורה בכך שקרן לנדסמן עושה בפנטסיה שימוש קלאסי – היא משקפת באמצעותה את העולם שבו הוא נכתב, ומטפלת בבעיות וסוגיות שנכונות בכל מקום ובכל זמן. לאורך כל ההיסטוריה ובכל רחבי העולם היו קבוצות שסבלו מאפליה ומרדיפה כפי שסובלים המכשפים של קרן לנדסמן בישראל המקבילה. לעניות דעתי הוא יכול להיקרא בקלות בארצות הברית, בסין או באוגנדה, ויהיו מי שימצאו למה להתחבר בו.
אבל קרן לנדסמן לא מקריבה את הספרות על חשבון המסר, כפי שקורה לעתים קרובות מדי. "לב המעגל" הוא קודם כל סיפור טוב, שנשען על דמויות טובות ועל עלילה טובה. התוצאה חוצה גבולות של ז'אנר, זמן ומקום.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה