הספר "הנערה הטובעת" של קייטלין קירנן זכה בפרס ג'יימס טיפטרי (הבן) לשנת 2012. פרס טיפטרי מוענק על ידי חבר שופטים ליצירות הבוחנות את הבנתנו את המגדר, כפי שכתוב באתר. אני לא מכיר את הספר והסופרת, אבל אני כן מכיר ואוהב את ג'יימס טיפטרי הבן, הלא היא אליס שלדון.
שלדון הייתה אישה מרתקת, ויום אחד אני אקרא את הביוגרפיה שלה. קנדית במוצאה, היא בילתה חלקים מילדותה ונערותה באפריקה ובגיל 18 עזבה את הבית. במלחמת העולם השנייה שירתה ב-OSS, הארגון שממנו צמח אחר כך ה-CIA, והייתה מראשונות אותו ארגון ביון. היא כתבה בשם עט גברי (שאותו אימצה מצנצנת של ריבה בסופרמרקט), וסיפור חשיפת זהותה מזכיר קצת עלילת ריגול. שלדון הייתה, ככל הנראה, לסבית, אך היא נישאה לגבר מבוגר ממנה שאותו אהבה מאוד. לאחר שלקה באירוע מוחי שהשאיר אותו במצב גרוע, היא ירתה בו ואז התאבדה. לפני כמה שנים, היה לנו העונג לפרסם ב"מימד העשירי" תכתובת מראשית שנות ה-70 בינה ובין אורסולה לה-גווין.
שלדון הייתה סופרת נפלאה. היא שילבה בסיפורים שלה אנושיות, רגישות והומור. שלדון הייתה גם אחת הסופרות הפמיניסטיות הבולטות של התחום, ולטעמי האישי אולי הטובה ביותר ביכולת שלה להשפיע. ג'ואנה ראס וליסה טאטל הן כנראה הלוחמות הפמיניסטיות המפורסמות ביותר של המדע הבדיוני, אבל לשלדון הייתה (עלי לפחות) השפעה הרבה יותר מעמיקה. הסיפורים שלה מצליחים לערער על מוסכמות בצורה מעודנת, אבל כזו שלא מרפה. הרעיונות שהיא זרעה בנוגע לתפקידי מין ומגדר הכו שורש עמוק והמשיכו להשפיע הרבה אחרי שסיפורים לוחמניים יותר נעלמו מזיכרוני. אין מישהי מתאימה ממנה, לדעתי, לקרוא על שמה פרס המרחיב את הבנת המגדר.
יהי זכרה ברוך.
"אל כזו שלא מרפה." צ"ל 'אבל'.
השבמחקהיא באמת נשמעת כמו סופרת ממש מעניינת, על איזה סיפור שלה אתה ממליץ במיוחד?
לא תרגמו הרבה לעברית. ממה שתורגם הספר "על חומות העולם" מומלץ בחום, והסיפור "הנשים שהגברים אינם רואים". את "הנערה שחוברה אל החשמל" אפשר למצוא בעברית גם כן.
מחקlove is the plan the plan is death הוא יצירת מופת שבצדק זיכתה אותה בנבולה.