"קמט בזמן" יצא לפני חמישים שנה, והוא לא עומד טוב במבחן הזמן. העלילה קלושה, הדמויות קלושות וההרפתקאות אה... קלושות. אבל הבעיה העיקרית שלו היא שלבו של הספר הוא מסר, והמסר הזה הוא פשטני, מטיפני ומשעמם.
המסר הזה נעוץ עמוק באמריקה של ראשית שנות השישים – מחד הוא נוצרי, פטריוטי ומשקף את המלחמה הקרה, ומאידך ניכרים בו אלמנטים שיודגשו בתנועה ההיפית מאוחר יותר בשנות השישים. לנוחותכם וכדי שלא תצטרכו לקרוא את הספר, הנה שלושת הסיפורים: סיפור נוצרי של ניצחון האהבה הנוצרית, סיפור אמריקאי של המלחמה הקרה, סיפור של מסר "מעצים" שעל פיו אדם צריך להיות נאמן לעצמו.
הסיפור הנוצרי
היה הייתה ילדה שחיה בעיר קטנה בארצות הברית. אביה נעלם בנסיבות מסתוריות, אבל היא לא איבדה את אמונתה בשיבתו ובאהבתה אליו (ובאהבתו אליה). שלושה מלאכים, בדמות נשים זקנות, הובילו אותה לעולם בשם אוריאל, כשמו של מלאך הפנים. שם היא שמעה את תושבי הכוכב שרים את תהילת האל (ישעיהו, מ"ב, 10 והלאה) וראתה את כוחות השחור שמאיימים על הבריאה.
משם היא נלקחה לעולם אחר שבו היא למדה שמקרב עולמה הקטן יצאו כמה מהלוחמים הגדולים ביותר באפלה – וראש וראשון להם ישו (המזוהה על ידי ציטוט מהבשורה על פי יוחנן, פרק א). לאחר מכן הביאו אותה המלאכים למרכז הרשע, עולם הנשלט על ידי מוח ללא גוף, הממושטר על ידי תבונה מכניסטית חסרת נשמה. שם היא הצליחה להציל את אביה, אבל נאלצה להשאיר מאחור את אחיה הקטן.
אביה לא מתרגש מכך שכן "הכול פועל לטובה עבור אלה שאוהבים את האל, אלה הנקראים לשרת את תכליתו." (ע' 162) ולכן היא חוזרת להתמודדות אחרונה עם כוחות השחור, במטרה לחלץ את הבן האח האובד. מעודדת בדברי הברית החדשה (האיגרת הראשונה אל הקורינתיים, א, פסוק 27 והלאה), היא מנצחת את כוחות השחור בזכות הדבר האחד שיש בה ואין בהם – אהבה (ע"ע הבשורה על פי יוחנן, י"ג, 34).
הסוף.
הסיפור האמריקאי
בעיירה קטנה גרה נערה צעירה. היא הייתה עצמאית, פורצת דרך ולא מסתדרת במסגרות, כמיטב המסורת של גיבורים אמריקאים. אבא שלה היה פטריוט אמתי, הוא היה מדען שעבד על פרויטקים סודיים למען מדינתו, ונעלם במסגרת עבודתו על פרויקט כזה. גם אמא שלה מדענית שעבדה יחד אתו, אבל כראוי לאישה אמריקאית טובה היא נשארה בבית וטיפלה בארבעת ילדיהם בעודה ממשיכה לעסוק במדע למען העם והאומה.
הילדה ידעה שאביה לא ינטוש אותה ואת משפחתה סתם, ובלוויית אחיה הצעיר והמחונן וחברה ללימודים המחונן ושחקן הכדורסל המוצלח (כי אחרי הכול גם הוא אמריקאי) הם יצאו לחפש את אביה. הם מצאו אותו כלוא בעולם שבו כולם ממושטרים לעשות הכול באחידות, ואם לא יעשו זאת הם צפויים לחינוך מחדש בעינויים. החבר שלה ניצל מהיטמעות בחברה זו בכך שהוא מצטט את נאום גטיסברג של אברהם לינקולן, והם מצליחים להציל את אביה.
אבל אחיה הקטן נשאר מאחור, ואמריקאים לא משאירים שבויים בשטח. היא חוזרת להביא אותו ומתייצבת בפני הקומוניסטים המפחידים חמושה בהצהרת העצמאות של ארצות הברית. יתר על כן, היא מודיעה לשליט העל ש"זהים ושווים זה לא אותו דבר!" (ע' 151) ובכך מנצחת אותו בקרב האידאולוגי.
הסוף.
הסיפור המעצים
אז הייתה ילדה, כן, שלא הסתדרה בבית הספר. היא הייתה עצמאית ועקשנית וסירבה להתכופף לתכתיבים של מערכת קרה ומנוכרת. אבא שלה נעלם, אבל זה בסדר כי אמא שלה גידלה אותה ואת האחים שלה ועדיין הצליחה להיות גם מדענית גאונה. אבל הם בכל זאת אהבו את אבא שלה והתגעגעו אליו. ואז שלוש זקנות חכמות מסתוריות העבירו אותה ואת אחיה ואת החבר שלה לעולמות אחרים, ושם היא ראתה שכוחות השחור מאיימים על היקום. הכוחות האלה התגלמו כתבונה טהורה, מוח בלי רגש, והם גרמו לכולם להתנהג כמו רובוטים.
אבל הזקנות האלה, שהיו למעשה כוכבים מגנים, נתנו להם מתנה שתעזור להם להתמודד עם כוחות השחור – את התכונות שממילא היו להם. הם הצליחו להציל את אבא שלה בזכות זה שהם היו הם-עצמם, אבל אחיה נשאר מאחור.
הם עברו לכוכב אחר, שבו היא למדה לקח חשוב – המהות חשובה יותר מהחיצוניות. אחת הזקנות המיטיבות עזרה לה לחזור אל לב הסכנה כדי להציל את אחיה, והזכירה לה שהיא תוכל לנצח את המנגנון חסר הרגש בזכות מה שיש בה ואין בתבונה הקרה. היא מגלה שהדבר הזה הוא אהבה, ומנצחת.
הסוף.
~~~~~~~~~
שתי תהיות לגבי התרגום, אחת רצינית, אחת קטנונית.
הרצינית
אם מרכז השליטה של כוכב המנוהל על ידי מוח חסר גוף נקרא במקור האנגלי CENTRAL Central Intelligence למה בעברית זה "הביון המרכזי המרכזי" ולא "התבונה המרכזית המרכזית"?
הקטנונית
אם צוינו בסוף הספר מקורות כל הציטוטים המתורגמים, למה לא ציונו המתרגמים של הברית החדשה לעברית (בעיקר כשנעשה שימוש בשני תרגומים שונים)?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה