לפעמים פייזר הוא רק פייזר - על פרשנות ופרשנות יתר

כשאני מדבר עם אנשים שאינם חובבים על הז'אנר, אחד הדברים שאני תמיד אומר על מדע בדיוני ופנטסיה הוא שיצירות ז'אנר טובות לעולם אינן עוסקות רק בעולם הספקולטיבי שהן מציגות, אלא גם עולם שבו הן נכתבו. הן מייצגות את הדילמות והמתחים של התקופה שבה נוצרו, הן בוחנות שינויים טכנולוגיים ואת השפעתם על החברה, הן מתייחסות למגמות הפוליטיות שאותן חווים יוצרות ויוצרים. אני משוכנע שכל מי שקורא שורות אלה יכול להצביע על דוגמאות כאלה.

וזה נכון. המאפיין הזה של יצירות ז'אנר הוא אחד הדברים שיכול להפוך אותן מבידור קליל ואסקפיזם ליצירות בעלות ערך. יתר על כן, היצירות הטובות באמת בז'אנר מציגות דיונים שנכונים בכל זמן ובכל מקום, וזו אחת הסיבות שאני כל כך אוהב את הז'אנר הזה. מאז 2001 אני כותב על יצירות ז'אנר ומאז 2003 מרצה עליהן, וכמעט תמיד ניסיתי להראות את הקשרים של היצירות הבדיוניות אל העולם הממשי שבו הן נוצרו.

אבל בואו נודה על האמת – האמירה הזו היא גם אפולוגטית. האמירה שיצירות ז'אנר דנות בחברה שלנו היא אחד הטיעונים החזקים נגד הזלזול והלעג לתחביב שנתפס כאסקפיסטי, ילדותי ולא רציני.

השילוב של שתי המגמות האלה עלול לעתים להוביל אותנו לכך שאנחנו מפסיקים לראות את היצירה והז'אנר, ורואים רק את העולם הרחב ביותר. כזה הוא הניתוח של יאיר רוה את "מלחמת האינסוף" (זהירות – ספוילרים מפה ועד לסוף האינסוף), שדיונים סביבו הם שעוררו אותי לכתוב את הרשומה הזו. במקרה זה אני לא חושב שהניתוח שלו אפולוגטי, אלא שהוא שם גדש רב מדי על ההקשר המיידי של הסרט. רוה מנסה למקם את הסרט בתוך המגמות הפוליטיות והחברתיות של השנים האחרונות, ועושה עבודה לא רעה. הוא גם מנסה באופן מעניין למקם אותו בתוך המגמות הרחבות של העשייה הקולנועית והטלוויזיונית של העשורים האחרונים.

מה שהוא שוכח, לדעתי, הוא את הז'אנר. רוה מקדיש הרבה פחות מדי משקל ושיקול דעת, לדעתי, למוסכמות המוכרות היטב של הקומיקס ושל סרטי גיבורי-העל (ולמה שאנחנו יודעים שקורה עם הפקת הסרטים הבאים של מארוול). ראייה של המאורעות של "מלחמת האינסוף" בהקשר זה, בנוסף להקשרים האחרים, מערערת לדעתי חלק מן הטיעונים שלו. (קראו את התגובה של אביגיל נוסבאום לדבריו, שאני מסכים אתה לחלוטין.)

רוה לא לבד. אני משוכנע לחלוטין שגם אני חוטא בכך מפעם לפעם. ולכן כדאי לנו להזכיר לעצמנו מפעם לפעם שלפעמים פייזר הוא רק פייזר, דרקון הוא רק דרקון, ומוות של גיבור-על הוא רק תחבולה ספרותית שהפכה לקלישאה.