כפי שאמרתי, הפרסים
עמדו בסימן של מגוון ושל שליטה נשית. פט קדיגן הגישה את הפרסים ולצדה מישהי שלא זיהיתי
ומכיוון שהצטרפתי לשידור מאוחר לא קלטתי את שמה. נשים זכו בכל קטגוריות הספרות, אחת
מהן סינית והאחרת ממוצא ניגרי; נשים זכו בשתי קטגוריות העריכה (אלן דטלו על
סיפורים, שילה גילברט על ספרים); Uncanny כתב עת שחרט על דגלו את
המגוון זכה במגזין מקצועי למחצה (ובין הצוות שלו זוכת ההוגו הראשונה ממוצא
פיליפיני); סדרה על גיבורת-על זכתה בקטגוריית הטלוויזיה ("ג'סיקה
ג'ונס").
כמה מילים על כמה
קטגוריות
ספר – העונה החמישית
/ נ"ק גמיסין
רק התחלתי אותו לפני
יומיים והפתיחה שלו נהדרת. עם כל העומס עד אייקון, ככל הנראה אתקדם בו לאט וזה חבל
לי.
נובלה – בינתי / ננדי
אוקורפור
היחידה שלא היה באחת
הרשימות של הכלבלבים, אבל זכייה ראויה מאוד בלי קשר.
נובלטה – לקפל את
בייגי'נג / האו ג'ינגפאנג
סיפור של סופרת סינית
שהתפרסם ב-Uncanny ונכנס לרשימה של הכלבלבים מוכי הכלבת. זה...
מוזר. לא קראתי אותו, אבל שווה לציין שזה סיפור מתורגם וזו השנה השנייה ברציפות
שבה יצירות מתורגמות זוכות בהוגו.
סיפור – תמונות חתולים,
בבקשה / נעמי קריצר
הסיפור היחיד שלא היה
באחת מן הרשימות. אני לא ממש אהבתי אותו ואני מאמין שהכלבלבים ישתמשו בו בעתיד
כעוד "הוכחה" לזה שמעדיפים לדפוק אותם ולתת פרסים לסיפורים לא ראויים.
סיפור גרפי – גיימן זכה על Overtures של סנדמן, מה שלא היה לא בלתי
צפוי. גיימן עצמו לא היה באירוע, אבל שלח נאום קצר שנכנס בכלבלבים.
סרט – לבד על מאדים. קצת הפתיע אותי, חשבתי ש"מקס" או מלחמת
הכוכבים החדש יזכו. וויר גם זכה בפרס קמבל לסופר מתחיל, ובשני המקרים אסטרונאוטים
של נאס"א עלו לקבל את הפרס בשמו.
פאנזין – File770 של מייק גלאייר. אני
מציין את זה כי גלאייר (שזכה גם ב Fan Writer) עושה עבודה מדהימה. זה
יופי של מקום להתעדכן בו והוא ממשיך את דרכו של פאנזין שהתחיל בכתב.
עוד לא הספקתי להתעדכן
בהחלטות שהתקבלו השנה לגבי ההוגו ושינוי שיטת ההצבעה שאמורה להקטין את ההשפעה של
הכלבלבים בעתיד. למי שמחפש את הסטטיסטיקה המלאה של ההצבעות (כולל מי שלא נכנסו לחמישיות הסופיות), אפשר למצוא אותה כאן (PDF).
לא קראתי את גמיסין, אבל seveneves הוא ספר מבריק, מהסוג שפרסים נוצרו כדי להכיל. יש לי תחושה שסטיבנסון פראי ובארוקי בהרבה עבור הפורומים האלה, שרגילים לכתיבה מאד מסודרת.
השבמחקואם משחקי מחשב הם אכן קבילים לקטגוריית "פרזנטציה דרמטית ארוכה" ולא מדובר בהטרלה, הרי שוויטצ'ר 3, שמופיע ברשימות של הכלבלבים, צריך לקחת ביד אחת את כל הסרטים האלה. (ובקטגוריית "פרזנטציה דרמטית קצרה", tales from the borderlands ודאי צריך להיות מועמד, אף כי לא הפרק החמישי. במיוחד נוכח התחרות הלאוסה - סופרנייצ'ורל? גרים? ד"ר הו?).
עכשיו השאלה היא האם הכלבלבים מטרילים בקטגוריות, או שבאי הוגו לא מכירים משחקי מחשב.
אני לא חושב שסגנון הוא הבעיה של סטיבנסון, ויש לו מספיק פרסים (כולל הוגו) כדי להוכיח את זה. אני חושב שספציפית הספר הזה סובל מעודף מדעיות. שלושה עמודים על חישובי מסלול בכל פרק (טוב, אני מגזים קצת) מפריעים לעלילה.
השבמחקההתרשמות שלי היא שזהו פחות קהל של משחקים, ויותר קהל של ספרות ומדיה חזותית מסורתית יותר. זהו קהל מבוגר יחסית למה שאנחנו רגילים בכנסים שלנו. אבל שים לב ש"וויטצ'ר" בכלל לא עלה לחמישייה הסופית, הוא לא עבר את השלב הראשון. "בורדרלנדס" דווקא עלה לחמישייה הראשונה (מקום שלישי במקור), אבל היוצרים שלו הסירו את המועמדות בגלל שהם לא רצו להיות קשורים לכלבלבים.
עודף מדעיות בהחלט נכנסת לקטגוריית סגנון הבארוקי ואפיינה את כל מה שהוא כתב, נדמה לי.
מחקאחר כך חשבתי שעניין האורך פה לא מובהר דיו. כל פרק תוך החמישה של בורדרלנדס לוקח שלוש שעות, שזה בהחלט בסדר גודל (וגם באינטנסיביות) של סרט, לעומת וויטצ'ר שאמנם פחות אינטנסיבי, אבל יכול לקחת גם כ200 שעות, שזה כבר בסדר גודל של חלל עמוק תשע. כלומר, אם פרזנטציות אינטרקטיביות הן בפנים, נדמה לי שההגדרות האלה זקוקות לחידוד.
אני יודע שלי אישית זה הפריע יותר מאשר בספרים אחרים שלו. אבל בהחלט יכול להיות שהעובדה שהוא הומלץ על ידי הכלבלבים גרמה לחלק מהאנשים לא להצביע בשבילו או לדרג אותו נמוך יותר.
מחקעכשיו אני מבין. יכול להיות באמת שצריך לרענן את הכללים בכל מה שנוגע למשחקי מחשב והאורך שלהם. בטוח שהקטגוריות האלה לא נוצרו במחשבה על משחקי מחשב. אולי צריך להעלות את זה לקראת ה business meeting בשנה הבאה.