מבין כל העונות של הסדרה "באפי, קוטלת הערפדים", העלילה של
העונה החמישית היא הכתובה הטובה ביותר כעלילה כללית של עונה. אבל העלילה הזו
מתחילה למעשה רק בפרק השני של העונה, או ליתר דיוק בסצנה האחרונה של הפרק הראשון
שלה. אותו פרק ראשון עומד בפני עצמו, ולכאורה אין לו קשר לעונה כולה. אבל למעשה,
אם נבחן בעין קפדנית יותר את עלילת העונה כולה ואת הפרק הראשון, נוכל לראות איך
הכותבים של העונה קישרו אותו אליה בעדינות ובתחכום.
ברשומה זו, שהיא עיבוד של הרצאה שהעברתי באייקון 2017, אנסה להראות את
הקשר הזה. אתחיל בכך שאדון בדרך ליצור עלילה עונתית טובה, ואז אראה איך אותו כלי
שימש את יוצרי העונה כדי לקשר בין הפרק הראשון לבין שאר העונה.
אבל לפני כן כמה מילים על עלילת העונה ועלילת הפרק הראשון, לרענן את
זיכרונם של מי שלא זוכרים. העלילה הגדולה של העונה החמישית (שכוללת 22 פרקים),
עוסקת במאבק בין באפי לגלורי. גלורי היא אלה מממד אחר שהוגלתה לארץ וכעת היא מחפשת
את "המפתח" – חפץ המכיל אנרגיה מיסטית שיאפשר לה לחזור לממד שלה. אותה
אנרגיה מיסטית גולמה בדמותה של דון, אחותה הצעירה של באפי. אבל פתיחת השער בין
הממדים ושיבתה של גלורי לממד שלה תהרוס את הממד שלנו. עלילת הפרק הראשון מתמצה
בשמו – "באפי נגד דרקולה". בפרק זה דרקולה מגיע לסאנידייל, באפי נאבק בו
ומנצחת. זה פרק קליל, משעשע, ועלי פניו חסר כל קשר לעלילת העונה.
עלילה רחבה, המתפרסת על פני עונה שלמה או אפילו עונות אחדות, מכינה
פעמים רבות "ארק" (מן המילה האנגלית arc שמשמעותה קשת). כדי ליצור עלילה גדולה כזו היטב
על נושאים מסוימים לחזור בפרקים שונים של העונה, להצטלב, להשפיע זה על זה ולבסוף להתכנס
לנקודת שיא בסוף העלילה. אין בכך לומר שכל הנושאים חייבים להופיע בכל פרק, בדרך
כלל בתוך ארק, גם ארק טוב, אפשר למצוא פרקים בדידים שינם קושרים לעלילה הראשית (stand alones). אבל אותם נושאים חוזרים צריכים להופיע
לעתים מספיק קרובות כדי לקשור את פרקי העונה יחד ולקדם את העלילה ועלילות המשנה
לקראת השיא.
במאמר זה אנסה להתחקות אחרי הנושאים העיקריים המרכיבים את הארק של
העונה החמישית של "באפי". אציג כל אחד מהם ואת הדרך שבו הוא מתבטא בעונה
כולה, ואז אראה איך נושא זה מופיע גם בפרק הראשון, וכך קושר את הפרק העצמאי הזה
לעלילה העונתית.
גילוי הטבע האמִתי
בעונה
אחד הנושאים המרכזיים ביותר של העונה הוא גילוי הטבע האמִתי של
הדמויות, וזה בולט במיוחד בנוגע לדון, אחותה הצעירה של באפי. האזכור הראשון של דון
בסדרה הוא בסצנה האחרונה של הפרק הראשון. למרות הטענות שיש רמיזה לקיומה באחד
הפרקים שבהם מופיעה פיית', פרק זה הוא הפעם הראשונה שקיומה של אחות מוזכר בפירוש.
במהלך העונה מתגלה לאט-לאט לדמויות האחרות בסדרה טבעה האמִתי של דון – היא
"המפתח" שאותו גלורי מחפשת. נזירים יצקו את אותו כוח מיסטי,
"המפתח", לדמות אדם, הלא היא דון, ושתלו אצל באפי ודן (ולמעשה אצל כל
האנשים) זיכרונות כוזבים הגורמים להם לחשוב שהיא נולדה וגדלה בבית סאמרס.
הראשונה לגלות את הטבע האמִתי הזה של דון היא באפי עצמה, בהיותה
גיבורת הסדרה. זה קורה מוקדם בעונה, בפרק החמישי (No Place Like Home) שבו אחרון הנזירים שיצרו את דון מגלה לבאפי
את האמת ומטיל עליה את המשימה להגן על דון. לאחר מכן באפי מגלה את האמת הזו לג'יילס.
הבאה לגלות שיש בדון יותר מן הנראה לעין היא ג'ויס, אמן של באפי ודון. זה קורה
בפרק התשיעי (Listening
to Fear).
ג'ויס לא מגלה את טבעה האמִתי של דון במלואו, אבל היא מבחינה בכך שהיא "לא
שלי"; היא גם מבחינה בכך שלמרות זאת דון חשובה ויש להגן עליה.
הידיעה מגיעה לחוג רחב יותר בפרק 13 (Blood Ties). ראשית באפי מגלה את האמת על דון
ל"סקוביז" (חבורת הידידים הקרובים שלה, חלקם עוד מאז העונה הראשונה,
העוזרים לה במשימתה), אבל חשובה מכך היא העובדה שדון עצמה מגלה את הזהות האמִתית
שלה בפרק זה. יחד עם ספייק היא פורצת לחנות הקסמים של ג'יילס ושם היא מוצאת את
היומנים שלו שבהם כתובה האמת אודותיה.
האחרונה לגלות את טבעה של דון היא גלורי, המחפשת את המפתח במהלך כל
העונה. משהיא גילתה זאת הסדרה יכולה להתקדם לנקודת המוקד שלה – הקרב בין באפי
לגלורי על גורלה של דון וגורל הממד שלנו.
יש טבע נוסף של דון ההולך ומתגלה במהלך העונה – טבעה האנושי. מהלך
עלילתי זה נועד לבסס את הזהות של דון לא רק כגילום של כוח מיסטי אלא כדמות בשר
ודם. לא אכנס לכל המקומות שבהם אפשר לראות את זה, אבל אציין מקום אחד. בפרק העשרים
אנשי "מסדר ביזנטיון" מבקשים להרוג את דון, כדי למנוע מגלורי להשתמש בה
ולהשמיד את העולם. אחד הטיעונים החזקים של באפי בפני המצביא של המסדר הוא שדון "היא
אנושית עכשיו", ואנושיות זו מתייחסת בין השאר להתפתחות של דון במהלך העונה.
אבל הנושא של גילוי הטבע האמִתי לא מתמצה בדמותה של דון. הדמות האחרת
שבטבעה יש עיסוק אינטנסיבי בעונה זו הוא באפי עצמה. לאורך כל העונה היא עוסקת
באובססיביות כמעט בשאלת המרכיבים של אישיותה – האם היא ראשית לכול קוטלת ורק אז
באפי? מה האיזון בין המרכיבים האלה? האם היא יכולה לשמור על ייחודה ועדיין להיות
קוטלת כפי שייעודה הטיל עליה?
את נושא הטבע האמִתי אפשר לראות גם אצל אניה, שבעונה זו תהליך הפיכתה
לאנושית, אחרי שהייתה שדה במשך מאות שנים, מואץ והיא מוצאת לעצמה מקום בעולם. פרק
שלם מוקדש לנושא זהותה האמִתית של טארה (פרק 6, Family) ולשאלה אם אותה זהות נכפית עליה על ידי
נסיבות הולדתה או שהיא יכולה לעצב את זהותה בכוחות עצמה.
בפרק הראשון
בפרק הראשון נושא זה מופיע בעיקר אצל באפי, אם כי אפשר לטעון שגם מה שעובר
על זאנדר הוא עיסוק בשאלת הטבע האמִתי. דרקולה הוא הראשון להציב בפני באפי בפירוש
את הדילמה שבה תיאבק במהלך כל העונה – האם היא קוטלת שהיא במקרה גם אישה צעירה, או
אישה צעירה שהוטל עליה להיות קוטלת? דרקולה גם מנסה לחשוף בפניה את טבעה האמִתי.
לקראת סוף הפרק דרקולה מציע לבאפי לשתות מדמו כדי לעורר את האפלה שבקרבה, שלדעתו
היא טבע אמתי זה. התוצאה שונה מכפי שהוא ציפה. לאחר שבאפי שותה מדמו נשברת האחיזה
שהייתה לו בה והיא יכולה להתנגד לו. הוא משתאה להתנגדות זו ושואל "מה
זה?" ובאפי עונה: "הטבע האמִתי שלי".
שינוי צורה
האופן הוויזואלי ביותר שבו מופיעה סוגיית הזהות האמִתית בסדרה נמצא
בשני האויבים העיקריים של באפי בעונה כולה ובפרק – גלורי ודרקולה – ומתבטא בכך
ששניהם משנים את צורתם.
בעונה
שינוי הצורה הבולט והקבוע ביותר לאורך העונה כולה הוא השניות
גלורי/בן. הבסיס של שינוי הצורה הזה הוא כמובן העובדה שגלורי ובן משתמשים בזמנים
שונים באותו גוף (ואולי עדיף לומר באותו חומר גלם שממנו נוצרים גופים שונים). אם
להודות על האמת, לא ברורה הסיבתיות או השיטתיות של ההחלפה של הגופים בין גלורי ובן.
יתר על כן, התדירות הגבוהה שבה הם מתחלפים בפרקים החותמים את העונה נראית לעתים
יותר כמשרתת את הצרכים הסיפוריים מאשר כנובעת מתוך היחלשותה של גלורי או היחלשות
ההפרדה ביניהם, כפי שנטען.
בפרק הראשון
כפי שאמרתי כבר, התמה של שינוי הצורה מתבטאת בפרק הראשון בדמותו של
דרקולה. היכולת של דרקולה להפוך לעטלף היא אחת המוסכמות הוותיקות ביותר של הכתיבה
על ערפדים, והפכה לאחד המאפיינים של כתיבה על ערפדים. הכותבים של הפרק עשו שימוש
מאוד מודע בדמות הקלאסית של דרקולה, ובתכונות הקלאסיות שלה. אנו רואים את דרקולה
בפרק זה בארבע צורות – ערפד, עטלף, זאב ואד.
מעבר לכך ששינוי הצורה הוא ניצול מצוין של המדיום הטלוויזיוני, הוא גם
קושר באופן סמוי את שני האויבים הגדולים של באפי בכך שהוא מעניק להם תכונות דומות.
כוחות שאי-אפשר לעמוד בפניהם
תכונה נוספת שחולקים שני האויבים של באפי היא שהם כוחות שבאפי לא
יכולה למעשה לעמוד בפניהם. הם חזקים מדי.
בעונה
גלורי היא אלה, ולכן מן הסתם בני אדם, ואפילו קוטלות, לא יכולים לנצח
אותה. ואכן, במהלך כל העונה באפי לא מצליחה לגבור על גלורי. גם כאשר באפי משתמשת
בחפצים קסומים כמו הפטיש של הטרול או "כדור דגון" (שאמור להחליש את
גלורי) היא לא מצליחה לגבור על כוחה העדיף של גלורי. יתר על כן, גלורי היא בלתי
נראית לבאפי ולחבריה במשך חלק גדול מן העונה. הכוונה היא לא שהם אינם יכולים לראות
אותה, אלא שהם לא יכולים להבחין בטבעה האמִתי של גלורי. אפילו כאשר גלורי קונה
בחנות הקסמים של ג'יילס וכולם נוכחים בחנות ורואים אותה, הם לא מזהים שהיא האויבת
המסתורית שאחריה הם רודפים.
המרב שבאפי יכולה לעשות הוא לנסות ולהגביל את הנזק שגלורי יכולה
לעשות. זו הסיבה שהיא מקריבה את עצמה בסוף העונה, כדי לסגור במהירות הגדולה ביותר
את הפתח בין הממדים ולצמצם את הפגיעה של גלורי בעולם.
מי שהורג את גלורי לבסוף הוא ג'יילס, לא באפי. והוא צריך להמתין לשינוי הצורה של גלורי לבן כדי שיוכל לעשות זאת. (תודתי לשומעת שישבה בהרצאה שלי ולצערי אינני יודע את שמה על הערה מחכימה זו.)
בפרק הראשון
מבחינה פיזית, דרקולה חזק לפחות כמו באפי. בקרב ביניהם לקראת סוף הפרק
הוא מתמודד אתה היטב, ובאותו קרב אנחנו גם לומדים שהאלמוות שלו שונה משל ערפדים
אחרים. באפי תוקעת יתד בלבו של דרקולה פעמיים, אבל הוא לא מת. הוא הופך לאד ואז
מתגשם מחדש. יתר על כן – יש לו כוח להשפיע על מוחותיהם ונפשותיהם של אנשים. הוא
משעבד את זאנדר ואפילו מכפיף את באפי לקסמו, במידה מסוימת, לזמן-מה. אין למעשה
הסבר בפרק למה דרקולה עזב את סאנידייל או לאן הוא נעלם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה