ספר ליום בשבוע הספר

אוקיי, זה הולך להיות ניסיון שאפתני ואני עלול להיכשל בו. אני אנסה לכתוב שורה של רשומות במהלך עשרת הימים של שבוע הספר – אחת בכל יום. הן לא יהיו ארוכות, פסקה או שתיים, ויעסקו כל אחת בספר מדע בדיוני או פנטסיה אחד שהתפרסם בעברית. מכיוון שהחמצתי את אתמול (למען האמת חשבתי על זה רק היום, בעבודה) אני אכתוב היום על שני ספרים.

ספר לשבוע הספר 1 – החתול העובר דרך קירות

בשבוע הספר בשנה שבה הוא יצא לאור בעברית (1988) או לאחריה, הספר הזה היה אחד הלהיטים של שבוע הספר. אני זוכר את זה, כי הייתי די בהלם לגלות שספר מדע בדיוני הפך ללהיט בשבוע הספר. הידיעה הזו בעיתון נחקקה בזיכרוני.

יש אנשים שלא אוהבים אותו, שחושבים שהוא ארכני ומתפלסף לקראת סופו, שהוא "היינלייני" במובן הרע של גיבורים מושלמים מדי וכו', אבל לא אכפת לי. אני מחבב את הספר הזה מאוד. זה ספר כיפי ברמות על, מסוג הספרים שגרמו לי להתאהב בז'אנר. גיבורים שנונים היוצאים לקראת סכנה בחיוך על השפתיים, מסעות בחלל ובזמן, מזימות, מהפכות ומעשי גנבה נועזים, ג'ינג'יות עם חזה גדול (כי, אחרי הכול, זה היינליין) ומין של מחשבים. איך אפשר לא לאהוב את הספר?

הספר שהיה לנו בבית נמצא אצל אח שלי (בטענה קלושה שבגלל שהוא קנה אותו לכאורה הוא שייך לו), ויום אחד אני אמצא עותק ואקנה אותו. זו אינה משימה פשוטה. בינתיים אם אתם מחפשים ספר שבו כישרון הכתיבה של היינליין ניכר, שהוא כיף לקריאה, שכן מעורר מחשבה אבל לא טובע בביצות של צדקנות עצמית ופילוסופיה בגרוש (כפי שקרה להיינליין בשנותיו המאוחרות) – חפשו את "החתול העובר דרך קירות". יש בו גם חתולים.

ספר לשבוע הספר 2 – השקט והשאָל

זהו הספר השני בטרילוגיית "הכאוס המהלך" של פטריק נס, ההמשך של "החור שברעש" והוא יצא לאור לא מזמן. הטרילוגיה הזו מסתמנת כאחד הדברים הטובים שקראתי בשנים האחרונות. אני מקווה שאוכל להקדיש לספר ביקורת מלאה בקרוב.

הדברים להלן כוללים ספוילרים כלליים לספרים אלה. אין הרבה פרטי עלילה, כן יש התייחסות למגמות כלליות.

"הכאוס המהלך", ובעיקר "השקט והשאָל", הוא מה שספרי "משחקי הרעב" רוצים להיות כשהם יגדלו. זו דיסטופיה שבמרכזה נער ונערה בני 14 בערך, הוא מתיישב על כוכב לכת שבו המתיישבים היו צריכים להילחם בילידים, והניצחון עלה להם במחיר נורא; היא בת למשפחה שהייתה החלוץ של גל ההתיישבות הבא. (תקראו את הביקורת של קרן על הספר הראשון.) הם מוצאים את עצמם נרדפים על ידי הדיקטטורה הדתית שולטת בעיירת הולדתו.

תשכחו מהאלימות והאכזריות המסוגננות והתאטרליות של "משחקי הרעב", נס עוסק כאן באכזריות קשה הרבה יותר ואמתית הרבה יותר. נס בודק מה קורה כאשר שלטון גורם, או מנסה לגרום, לאדם לבגוד בעצמו, בערכים הבסיסיים ביותר שלו. כאשר השלטון מנסה להפוך את היחיד למשרת שלו, לחלק ממנו, להרוג את החלקים בעצמו שהופכים אותו למי שהוא. הגיבורים שלו מבינים ש"אתה מה שאתה בוחר" הרבה לפני קטניס האטומה, ואין אלים שקופצים ממכונות ומחליטים בשבילם. הם מחליטים, והם משלמים את המחיר. הם מנוצלים כמו קטניס, אבל בניגוד לה הם מודעים לזה, מודעים למחיר המרד שלהם בניצול, ובסופו של דבר בוחרים ועושים.

נס יוצר דמויות אדירות, לא רק הדמויות הראשיות אלא גם דמויות המשנה, שמאירות את הנושא שלו באור ישיר וכואב. בשלב מסוים במהלך הקריאה הרגשתי שאני צריך הפסקה, אבל בכל זאת התקשיתי להניח את "השקט והשאָל" מהיד. הוא מוגדר כספר נוער, אבל אני לא בטוח שהוא מתאים לנערים (בטח לא צעירים) ובשום פנים ואופן אל תתנו לעובדה הזו למנוע מכם לקנות את אחד הספרים הז'אנריים הטובים שיצאו בארץ בשנים האחרונות.