סיפור גן עדן במדע הבדיוני – חלק שלישי ואחרון

"המנון ללייבוביץ", ו"בז וניאלה", הספרים שבהם דנתי בחלקים הקודמים, שניהם עשו בו שימוש ישיר למדי בסיפור המקראי. "מסע אל שלושה עולמות" של קורדוויינר סמית ו"בפחד מ-ק'" של הרלן אליסון מתרחקים מהסיפור הסדור כפי שהוא מופיע בספר בראשית, אך עושים שימוש ברעיונות ובמרכיבים העיקריים שלו.

מסע אל שלושה עולמות

הספר "מסע אל שלושה עולמות" מאגד שלושה סיפורים של קורדוויינר סמית שנכתבו בשנים 1965-1963, שגיבורם הוא קאשר אוניל (Casher O'neill). בעיקרו זהו סיפור ניסיונו של קאשר לנקום את הדחת דודו, שהיה שליט העולם מסאר, ולשחרר את העולם מהדיכוי של הקולונלים ששוליטם בו. גן העדן מרכזי בסיפורו של קאשר, אבל בדרך שונה לחלוטין ממרכזיותו ביצירות הקודמות שבהן דנתי. בבחינה של הסיפור הכולל שיוצרים שלושה סיפורים אלה, אנו רואים שזהו סיפור שיבה לגן עדן. האמצעי לשיבה זו הוא התנעורת מהעולם וכל מה שבו ושיבה לאנושיות הבסיסית ביותר. במצב זה, קאשר יכול לשוב לגן העדן.

בראשית הסיפור קאשר הוא רוצח, באופיו ובכוונותיו. כוונתו היא לגייס כסף וכלי נשק כדי לשוב לעולם הבית שלו, להרוג את חומסי השלטון ולנקום את נקמתו. לא מפתיע, לכן, שזהו המאפיין הראשון שעליו הוא מוותר. ויתור זה אינו נעשה מרצון, אך הוא מקבל אותו בברכה בסופו של דבר. ילדת הצב T'Ruth, שאותה הוא נשלח להרוג (בתמורת הוא אמור לזכות בתמיכה של האדם ששלח אותו להרוג אותה כדי להגשים את נקמתו), מזהה אותו כרוצח ומכריזה עליו ככזה. יתר על כן, היא עושה שימוש באלימות הצפונה בו כדי להשיג את מטרותיה. השימוש הזה באלימות מלמד את קאשר מהו מחירה של אלימות ולכן הוא נכון יותר לוותר עליה. באופן פרדוקסלי, האופייני מאוד לסמית, מה שמאפשר לו לוותר סופית על האלימות הוא ש-T'Ruth מעניקה לו את כוחותיה של הלוחמת הגדולה ביותר בהיסטוריה. אלה מקנים לו אפשרות להשיג את מטרתו בדרכים לא אלימות, אם הוא יבחר בכך. אפשר לטעון שכבר כאן יש קשר לסיפור גן עדן, כשסמית מתחיל את תהליך הוויתור שלב אחד רחוק יותר בסיפור המקראי, בוויתור על המוות האלים המופיע בסיפור קין והבל.

הכוחות ש-T'Ruth מעניקה לקאשר מאפשרים לו לשוב לעולמו בלי שיבחינו בו, ושם נמשך תהליך הוויתור שלו. המפגש שלו עם T'Ruth העניק לו את היכולת לוותר על האלימות, וכאשר הוא מגיע חזרה למסאר ונפגש עם חומס השלטון וודר, הוא מחליט לוותר גם על הנקמה ולא רק על האלימות. במקום להרוג אותו, הוא משנה את אישיותו, ובכך משיג את משימתו האחרת – שחרור מסאר מעולו של הרודן. מעשה זה הופך את קאשר עצמו לאדם חופשי, כפי שהוא מעיד על עצמו, אך הוא ריק לגמרי. (ע' 145-164) השלב הבא הוא וויתור על משפחתו, המוסד החברתי שהיווצרותו מוזכרת בסיפור גן עדן המקראי. הוא נפרד מאמו ומבתו, ומשאיר אותן מאחוריו ללא חרטה.

לאחר שוויתר על הדברים המוחשיים, תהליך הוויתור של קאשר מואץ והופך מופשט יותר. הוא יוצא למסע אל מקורות היאור ה-13, ובכך מוותר על העולם מסאר כולו מכיוון שזהו מקום שפשוטו כמשמעו אינו מופיע במפות. במסעו הוא מגיע אל "עיר התקווה נטולת התקווה" שהיא עירם של אנשים דתיים (שהם אנשים "בטוחים בצדקתם שלעולם לא יהיו צודקים"), ושולטים בה הג'ווינדז המושלמים. אבל גם עיר זו לא עונה על מה שהוא מחפש והוא משאיר אותה מאחור וממשיך ל"עמק המוות" ולעיר קרֵמיס דורגו. בניגוד לג'ווינדז ולאנשי העיר שעזב, אנשי קרמיס דורגו מתארים את עצמם כמי שחיים "את החיים ולא את המוות", כמיד שמשיחים בדברים ולא ברעיונות. (ע' 189) בצעד זה קאשר מוותר על ההפשטות לטובת המוחשיות, אבל גם בכך אין די לגביו. בקרמיס דורגו עדיין יש יותר מדי דברים מבחינתו.

בקרמיס דורגו הוא פוגש את סללטה, מי שהייתה אחת משוררות ההשגחה והפכה לרקדנית. סללטה היא מקבילתו של קאשר, כאחת משוררי ההשגחה היא הייתה אחת האנשים בעלי העוצמה הרבה ביותר ביקום "ההשגחה" של סמית, והיא ויתרה על עוצמה זו כדי לרקוד בקרמיס דורגו. יחד הם נוטשים את העיר הזו מאחוריהם כדי ללכת לעמק כלשהו, מקום מרוחק ומבודד יותר. בכניסתם לעמק סללטה מכריזה "אנחנו אדם וחווה" ואומרת שבמקום זה הם יוכלו להיות הם עצמם. (עמ' 198-197) היא אומרת שהם אינם זקוקים עוד לכנסייה, אמירה משמעותית מאוד בהקשר הנוצרי. בכל גרסה של הנצרות, הכנסייה היא הדרך לישועה, לחזרה לחסד שאבד בחטא הקדמון. העובדה שהם אינם זקוקים לכנסייה משמעותה שהם יכולים שוב לקיים קשר ישיר עם האל ושהם נמצאים במצב של חסד, כפי שהיו אדם וחווה בגן עדן.

בכך מסתיימים סיפורי "המסע אל שלושת העולמות", אבל לסיפורם של קאשר וסללטה אחרית דבר שגם היא קשורה לסיפור גן העדן. בסיפור "שלושה לכוכב נתון" אנו שומעים שוב על קאשר וסללטה. ממקומם בגן העדן שהם שבו אליו הם מבחינים בסכנה למין האנושי ומתריעים עליה בפני ההשגחה, שנוקטת בפעולות הנחוצות להגן על האנושות. אפשר לראות בפעולה זו שלהם קיום של הציווי "לעבדה ולשמרה", הציווי של האל לאדם כאשר הוא מניח אותו בגן העדן.

בפחד מ-ק'

בעוד שהיצירות שסקרתי עד עכשיו מתייחסות במפורש, בצורה זו או אחרת, לאדם וחווה ולסיפור גן העדן, הרי שסיפורו של אליסון (מ-1975) לא מזכיר אותו ולו במילה. בהקדמה לסיפור בקובץ הסיפורים שלו "לראות" עומד אליסון על כך שזהו סיפור על האלימות והשדים הכלואים בנפש האדם. ואף-על-פי-כן אנסה להראות שזהו סיפור שמשתמש במרכיבים של סיפור גן העדן, ומרכיב אותם מחדש בצורה שונה.

"בפחד מ-ק'" הוא סיפורו של זוג, נח וקלודיה, הכלואים במערה במרכז מבוך. הקוראים, והם עצמם, לא יודעים כיצד הם הגיעו לשם או כמה זמן הם נמצאים שם, אלא רק שהם נכלאו שם על ידי ישות שאותה הם מכנים "ק". בסופו של דבר ק' נהרג, והם יוצאים מאותו מבוך. העלילה הפשוטה לכאורה הזו מסתירה עושר רגשי רב.

אילו מרכיבים של סיפור גן עדן ניתן לראות בסיפור זה?

ראשית, כמו בגן עדן לפני הגירוש, זהו יקום של זוג ועוד אחד – גבר, אישה וישות לא ידועה. ביקום של הסיפור, כמו ביקום של סיפור גן העדן, אין עוד איש. כמו בסיפור גן ען הזוג מצוי במקום לא מוגדר, למשך פרק זמן לא מוגדר, והובא לשם על ידי ישות לא מוגדרת. יתר על כן, זו ישות שאינה ניתנת להגדרה ולידיעה. אי-אפשר לראות את "ק" בגלל הזוהר שהוא מפיץ, אי-אפשר לזהות או אפילו לתאר את הקולות שהוא מפיק. בין הזוג ל-ק' קיימת מערכת יחסים של תלות הדדית, תלות ההדית שיש לה הדים בסיפור גן העדן. ק' מספק להם מזון וציוד שבזכותו הם נשארים בחיים, ובה בעת ניזון מהם. ק' ניזון מהפחד והשנאה שלהם המופנים הן כלפיו והן זה כלפי זה, פחד ושנאה שהוא עצמו יוצר. הוא יוצר את הפחד שלהם ממנו בכך שהוא מפחיד אותם, ובכך שהוא כלא אותם לפרק זמן שכמוהו כנצח בלי אפשרות לצאת הוא גרם את התיעוב והשנאה ההדדיים שלהם.

כמו בסיפור גן, עדן, גם ב"בפחד מ-ק'" יש קשר בין ידיעה, מוות ויציאה מהמצב ההיולי. בני הזוג יכולים לצאת מהמערה שבה הם כלואים לאחר ש-ק' מת. ק' מת לבסוף כאשר יש להם ידיעה מושלמת שלו, וידיעה מושלמת זה את זה. לידיעה מושלמת זה את זה הם הגיעו לפני זמן רב, בזכות הכליאה הארוכה שלהם יחד, אבל לבסוף הם לומדים להכיר גם את ק'. כאשר הוא גוסס נעלם הזוהר שהוא הפיץ, ובפעם הראשונה הם יכולים לראות אותו, ואז הוא מת. כאשר הם מכירים אותו ומפסיקים לפחוד ממנו, הוא מת והם יכולים לצאת מהמערה ומהמבוך.

יש פרט נוסף בסיפור שאפשר לראות אותו כהד של סיפור גן העדן והגירוש. ק' מת לאחר שהוא נפצע מנשק שהם בונים כדי למנוע ממנו להיכנס למערה שלהם. הנשק הזה הוא מערכת של להבים מושחזים המורכבים על מכשיר כלשהו שמסובב אותם במהירות רבה מאוד, ממש לפני פתח המערה. המכשיר הזה הוא המחשה יפה מאוד של "להט החרב המתהפכת" שאותה מפקיד האל לשמור על הדרך חזרה לעץ החיים לאחר גירוש אדם וחווה מגן עדן.

המרכיבים של סיפור גן העדן טבועים כה עמוק בתרבות שלנו, שאנו יכולים לראות את עקבותיהם גם בסיפור שכלל אינו מתייחס אליהם במפורש אלא בורר מתוך הסיפור המקראי את מה שמתאים לו ומרכיב אותם מחדש לסיפור חדש.

~~~~~~~~~~

זו אינה סקירה מלאה של ייצוגים של סיפור גן העדן במדע, הבדיוני, והיא לא התיימרה להיות כזו. סדרת "חומריו האפלים" יכולה לספק חומר בנושא זה למאמר בהיקף כזה לפחות. מטרתי כאן הייתה להראות רק אחדות מבין הדרכים שבהן סיפור יסוד זה של התרבות המערבית מצא הד במדע הבדיוני.