בטור שג'ו וולטון הקדישה ל"הקברים של אטואן" היא מצטטת את לה-גווין שאמרה ששלושת ספרי ארץ-ים עוסקים בהתבגרות גברית, בהתבגרות נשית ובמוות. למעשה גם "החוף הרחוק ביותר" הוא סיפור התבגרות, ויותר מכך – סיפורי ההתבגרות של טֵנַר (ב"הקברים של אטואן" ואָרֵן (ב"החוף הרחוק ביותר") מתכתבים עם סיפור ההתבגרות של גֵד ב"הקוסם מארץ-ים" ומשלימים אותו למעין סיפור התבגרות כולל, סיפור התבגרות של ארץ-ים.
הקוסם מארץ-ים
"הקוסם מארץ-ים" מתחיל עם ההתעוררות המשמעותית של כוחות הקסם של גֵד, שאינם מרוסנים ואינם נשלטים. לאחר התחיל חניכות אצל הקוסם אוגיון, הוא בוחר לנסוע לבית הספר לקוסמים, מקום שלכאורה אמור לסייע לו לשלוט בכוחות אלה. אך דווקא שם, במהלך אתגר "למי יש יותר גדול" קלאסי של גיל הנעורים, הכוחות שהוא מפעיל יוצאים משליטתו ומשחררים לעולם משהו מסוכן באמת. לא רק הוא עצמו, אלא כל האנשים בסביבתו משלמים את המחיר על כך. הספר מתאר את מסעו של גֵד, שמטרתו להתמודד עם הכוח ששיחרר בעולם. כפי שיחיעם פדן מעיר באחרית הדבר שלו ל"הקוסם מארץ-ים", מסע ההתבגרות של גֵד הוא מסע יונגיאני – הכוח שגֵד שיחרר בעולם הוא הצל שלו, ורק על ידי אימוץ הצל, הצד האפל שבו, הוא יוכל להכניע אותו ולשלוט בו. המסע הזה הוא רב תהפוכות לא רק במובן של צמיחת ההכרה והאישיות של גֵד, אלא גם במובנים מוחשיים ביותר, וגֵד ניצב בפני סכנות רבות במהלכו. כאשר גֵד מנסה להתעלם מהאיום של הצל, הוא נאלץ להתייצב מול איום אחר, הדרקונים, האיום המפחיד ביותר של ארץ-ים. בעת ההתמודדות אתם הוא מכיר בכך שהתעלמות מהצל בלתי אפשרית, והוא מנסה להימלט ממנו. אבל הימלטות זו רק מגבירה את הסכנה וגֵד כמעט נהרג. רק לאחר שגֵד מבין שהדרך להתמודד עם הצל היא לרדוף אחריו ולא להימלט ממנו, הוא מתחיל לזכות בחירות ובשליטה כלשהן. הוא רודף אחרי הצל שלו, פשוטו כמשמעו, מעבר לקצה העולם. התמודדות שלהם מתרחשת הרחק במרחבי הים הלא מוגדרים, במקום שבו אפילו הזמן אינו קבוע. במהלך התמודדות זו גֵד מבין שהוא אינו יכול להשמיד את הצל, שכן הוא חלק ממנו, ועליו לאמץ אותו ולהטמיע אותו כדי לשלוט בו. בכך הוא יוצר את האישיות השלמה, הבוגרת שלו. כעת הוא מוכן לחזור לעולם ולתפוס את מקומו.
הקברים של אטואן
סיפור ההתבגרות של טֵנַר ב"הקברים של אטואן" שונה מאוד, ולא רק מכיוון שהיא אישה. בעוד שגֵד מנסה במסעו ליצור אישיות שלמה, טֵנַר מנסה לרכוש אישיות כלשהי, לאחר שזהותה נלקחה ממנה. טֵנַר נלקחה מביתה כשהייתה בת חמש, הובאה ל"מקום" של הקברים ושם "הוקרבה" הקרבה טקסית לכוחות חסרי השם. זהותה ניטלה ממנה והיא הפכה להיות גלגול נוסף של "הכוהנת האחת" שאיננה מתה לעולם. במהלך העלילה טֵנַר מורדת בגורל הזה, יוצאת נגד הכוהנות המבוגרות ששלטו בחייה ונגד הכוחות שלהם לומדה לציית, ולבסוף הורסת (בעזרתו של גֵד) את "המקום". בסיום מסעה היא משיבה לעצמה את שמה, מגבשת אישיות משלה, ומתחילה למצוא לעצמה מקום משלה בעולם, מקום שאינו מוכתב לה על ידי אחרים. "מרד הנעורים" הרציני להחריד הזה והעיצוב העצמאי של מקום בעולם, הם אלמנטים קלאסיים של סיפור התבגרות, והם נעדרים כמעט כליל מסיפורו של גֵד. בעולמו של גֵד ב"הקוסם מארץ-ים" אין למעשה מבוגרים שבהם הוא מורד, מכיוון שאין מבוגרים שבהם הוא צריך למרוד. אוגיון, המג שחנוך אותו בנערותו, כמעט אינו מכתיב לו כללים ונותן לו לבחור אם להישאר עמו או ללכת לבית הספר לקוסמים; בבית הספר לקוסמים מעשי המרי הקטנים שלו אינם יוצא דופן במהותם (רק בעוצמה שלהם, הנובעת מכוח הכישוף הרב הטמון בו); לאחר סיום הכשרתו הוא הוא תופס בעולם המבוגרים את המקום המיועד לו כקוסם. בכך טֵנַר משלימה פן של סיפור ההתבגרות של גֵד שלא נמצא ב"הקוסם מארץ-ים", הפן שבו בני אדם כמתבגרים ומבוגרים צעירים יוצרים להם מקום משלהם בעולם. גם בביוגרפיה של גֵד עצמו אפשר לראות את השיקוף של פן זה בסיפור ההתבגרות – בעת ההתרחשויות בספר הוא מבוגר שיש לו מקום מוגדר בעולם, ובכך סיפור מציאת המקום של טֶנַרהוא מעין הד של סיפור מציאת המקום של גד עצמו שכמעט אינו מסופר.
גם באופי הפיזי שלהם המסעות שעושים גֵד וטֶנַר הם מעין הפכים משלימים. המסע של גֵד הוא רובו ככולו מסע ימי, במרחבים הפתוחים תחת כיפת השמים. טֵנַר נודדת מתחת לאדמה, בחללים המוגבלים של מבוך הקברים, והיציאה שלה מחוץ למבוך מסמלת את השחרור שלה ואת ההתבגרות שלה.
החוף הרחוק ביותר
סיפור ההתבגרות של אָרֵן, המסופר ב"החוף הרחוק ביותר", מכיל מרכיב נוסף של התבגרות ובגרות, שמוצנע למדי בסיפור ההתבגרות של גֵד. הפיתוי הגדול שמציע המכשף באי צלמוות, אשר מדיח אנשים ללכת אחריו וגוזל מהם את כוח הכישוף, הוא אלמוות. אָרֵן, שכמי שעתיד להיות המלך של ארץ-ים כולה מסמל במידה ידועה את העולם כולו, לומד במהלך הספר, בסיפור ההתבגרות שלו, מהו המחיר שיש לשלם על אלמוות. חשוב מכך, הוא לומד שהמוות הוא הכרחי להיותנו אנושיים. אָרֵן לומד לקבל את העובדה שהוא בן תמותה, שהיא הכרה הכרחית בתהליך ההתבגרות. גם כאן יש קשר בין המרכיב של תהליך ההתבגרות המתואר בסיפור לבין גילו של גֵד בעת ההתרחשות. בזמן עלילת "החוף הרחוק ביותר" גֵד הוא אדם על סף הזקנה. הוא מצא את מקומו והגיע למלוא כוחו והוא כעת הרב-מג, וממקום זה הוא משקיף קדימה על החלק האחרון של חייו. לגבי אָרֵן רעיון המוות, וליתר דיוק רעיון מותו שלו, הוא הכרה חדשה, לגבי גֵד המוות קרוב ומוחשי הרבה יותר. ניסיונו ושנותיו של גֵד מאפשרים לו לראות את הנחיצות של המוות כחלק ממחזוריות החיים ואת הסכנות שבשאיפה לאלמוות. לכן הוא האדם המתאים לעמוד בפני הפיתוי שמוצע להם, והאדם הנכון להוביל את אָרֵן אל ההכרה בנחיצות המוות, כרעיון מופשט וכמאורע קונקרטי בחיי האדם.
המסע הפיזי של גֵד ואָרֵן מזכיר במידת מה את מסעו של גֵד ב"הקוסם מארץ-ים", שכן שניהם מסעות ימיים בעיקרם, אך יש ביניהם ניגודים ברורים שהופכים אותם להפכים משלימים. אחד הניגודים האלה הוא ביעדם. גֵד מוצא את הצל שלו במרחבי הים בדרום-מזרח, אזור נידח שנודע רק מסיפורים ואגדות ואין בו איש. ב"החוף הרחוק ביותר" הוא מפליג עם אָרֵן לקצווי מערב, לאי צלמוות, מקום הידוע היטב לכל אחד מאנשי ארץ-ים מכיוון שהונצח בשיר המתאר את התמודדותו של ארת'-אקבה עם הדרקון אורם הגדול ואת מותו. פיזית ותודעתית, מקומות אלה הם הפכים. המסע הראשון של גֵד רצוף סערות, הוא מחליף כלי שיט ולפחות פעם אחת מוצא את עצמו ניצול על אי בודד ונאלץ לטוות כלי שיט הבנוי בעיקרו מכשפים. אפילו ההתמודדות הסופית שלו עם הצל מתרחשת במרחבי הים. ב"החוף הרחוק ביותר" הם מפליגים בבסירתו של גֵד "עין הים", כלי שיט ותיק, רב-ניסיון ואמין מאוד, וגֵד כמעט ואינו משתמש בכוחו לזמן רוח מכושפת שתניע אותם (קסם פשוט שבו השתמש רבות במסעו הראשון), וההפלגה שלהם רגועה יחסית מבחינה זו. רוב ההרפתקאות של אָרֵן וגֵד מתרחשות באיים, על היבשה.
בסוף "הקוסם מארץ-ים" ו"הקברים של אטואן" מתנוססות המילים "תם ולא נשלם". הן מתייחסות לסיפורו של גֵד, סיפור המובא בספרים אלה כמעין עיבוד של "השיר של גֵד" שאותו לה-גווין מזכירה פעמים אחדות בספרים. אבל אם אנו מתייחסים לשלושת הספרים כמרכיבים של סיפור התבגרות מרובה פנים, אפשר גם לקרוא אותן כמתייחסות לסיפור זה. רק לאחר שהשתלבו כל המרכיבים – קבלת הפן האפל של האני, המרד בסמכות ומציאת המקום העצמאי בעולם, וההכרה במוות – יכול סיפור התבגרות זה להסתיים. מה שמחזק את הזיהוי שלו כסיפור התבגרות של ארץ-ים ההיא העובדה שהוא מסתיים בהגעתו לבגרות של ארן, מי שנועד להיות המלך העליון של ארץ-ים.