נורמן ספינראד, שאם היה לי כסף לזרוק הייתי מפרסם אסופת סיפורים שלו בעברית, חולה מאוד. על פי מה שהוא כותב ודיווחים אחרים שקראתי הוא מאושפז במרפאת סלון-קטרינג לטיפול בסרטן הקיבה ומצבו לא מזהיר. TOR פרסמו קטע מהפרק הראשון ספרו "הוא התהלך בינינו" באתר שלהם.
20.5.2010
16.5.2010
הוכזרו הזוכים בפרסי נבולה
הנה קישור לרשימת הזוכים באתר של TOR.
קיג' ג'ונסון זכתה בקטגוריית הסיפור הקצר על Spar העלוב למדי שלה, אף על פי שלעניות דעתי השלושה האחרים שקראתי מבין המועמדים היו טובים יותר (בורשטיין, ג'מיסין ומקינטוש).
את הנובלטה הזוכה (Sinner, Baker, Fabulist, Priest; Red Mask, Black Mask, Gentleman, Beast) התחלתי לקרוא אתמול, ועד עכשיו היא לא רעה. "המהמר" של באסיגלופי לעומת זה היא אחד הדברים הטובים שיצא לי לקרוא השנה.
לא קראתי אף אחת מהנובלות הזוכות, אבל די מעודד אותי לראות שננסי קרס הבלתי נמנעת והמייגעת לא זכתה.
יש צורך לומר שגם את הספרים לא היה לי זמן לקרוא? אבל אני תמיד שמח לראות שבאסיגלופי זוכה, הוא אחד הסופרים שאני הכי אוהב בשנים האחרונות.
קיג' ג'ונסון זכתה בקטגוריית הסיפור הקצר על Spar העלוב למדי שלה, אף על פי שלעניות דעתי השלושה האחרים שקראתי מבין המועמדים היו טובים יותר (בורשטיין, ג'מיסין ומקינטוש).
את הנובלטה הזוכה (Sinner, Baker, Fabulist, Priest; Red Mask, Black Mask, Gentleman, Beast) התחלתי לקרוא אתמול, ועד עכשיו היא לא רעה. "המהמר" של באסיגלופי לעומת זה היא אחד הדברים הטובים שיצא לי לקרוא השנה.
לא קראתי אף אחת מהנובלות הזוכות, אבל די מעודד אותי לראות שננסי קרס הבלתי נמנעת והמייגעת לא זכתה.
יש צורך לומר שגם את הספרים לא היה לי זמן לקרוא? אבל אני תמיד שמח לראות שבאסיגלופי זוכה, הוא אחד הסופרים שאני הכי אוהב בשנים האחרונות.
10.5.2010
8.5.2010
מועמדי הוגו 2010 - הסיפורים הקצרים
ככלל הסיפורים הקצרים המועמדים השנה הם לא מציאה גדולה.
שימו לב - הקישורים לסיפורים של רזניק ומקינטוש הם לקובצי PDF לצערי.
The Bride of Frankenstein – מייק רזניק
רזניק כותב המון רומנטיקה, ויש סיפורים שלו שאני אוהב כאשר זה עשוי היטב. אבל לעתים יש לו נטייה איומה ונוראית לשמאלץ, והסיפור הזה הוא דוגמה מופלאה לכך. החיים בטירת פרנקשטיין מתוארים מנקודת מבטה של אשתו של ויקטור, ואנחנו לומדים שגם למפלצות יש לב זהב וגם לגיבנים מכוערים יש רגשות. אולי הם אפילו יוכלו ללמד את בני האדם משהו על אהבה. להתרחק.
Bridesicle – וויליאם מקינטוש
הסיפור הטוב ביותר מהחמישה לדעתי. מירה מתעוררת ומגלה שהיא מתה, אך פוליסת הביטוח שלה כסתה את שימורה לאחר מותה. הפוליסה לא מכסה את החייאתה, גם אחרי שהאמצעים הטכנולוגיים לכך הומצאו. מפעם לפעם מעירים אותה גברים, שאולי יהיו מעוניינים לשאת אותה לאישה ויהיו מוכנים לשלם על ההחייאה.
אני לא מת על הסוף של הסיפור הזה, אבל מקינטוש בונה יפה את העולם ומציג בצורה מעניינת את ההשלכות האפשריות של ההתפתחויות המדעיות. הדמויות שלו נאמנות לעצמן ומשכנעות.
The Moment – לורנס מ' שון
סיפור "תראו כמה חייזרים מגניבים אני יכול לכתוב" המתפרש על פני כמה מיליוני (מילארדי?) שנים בתוך כמה עמודים קצרים. במובן זה הוא לא רע, לשון אכן יש כמה רעיונות יפים לגבי תרבויות חייזריות, אבל נקודת העוגן של כל החייזרים האלה לא משכנעת ובסופו של דבר אנתרופוצנטרית בצורה מזעזעת.
אפשר לקרוא, רק לא לצפות ליותר מדי.
Non-Zero Probabilities – נ' ק' ג'סימין
תארו לעצמכם עולם שבו כל האירועים בעלי הסיכויים הקטנים ביותר בטוח יתרחשו, שבו כל האמונות הטפלות מתממשות. משהו קרה לניו יורק (רק לניו יורק) וזה העולם שבו מוצאת את עצמה גיבורת הסיפור של ג'סימין – ועליה להחליט אם היא רוצה להמשיך לחיות בעולם כזה או לנסות לשנות אותו ולהחזיר אותו למסלול הרגיל. הרעיון נחמד, הביצוע בהחלט יפה והסיפור כתוב טוב. ג'סימין נהדרת בתיאור הפרטים הקטנים של העולם הזה וההתרחשויות בו.
הבעיה שלו לטעמי היא הסוף, המסקנה הסופית שאליה מגיעה הגיבורה, שלא ממש נתמכת באופי שלה או במאורעות של הסיפור. אולי אם הוא היה ארוך יותר היה לג'סימין זמן לפתח את הדמות ואז המסקנה הייתה משכנעת יותר. אני מעדיף את Bridesicle על פניו מכיוון ש"הסתברויות שונות מאפס" הוא קל משקל ולא מספיק מפותח בהשוואה לסיפור של מקינטוש.
Spar – קיג' ג'ונסון
מפה ומשם הבנתי שהסיפור הזה עשה קצת רעש כשהוא התפרסם, ולא ברור לי למה. ליתר דיוק, ברור לי למה סיפור שמתחיל במילים "בסירת ההצלה הזעירה היא והחייזר מזדיינים ללא הרף, ללא לאות" יעשה רעש, אני רק חושב שהוא ממש לא מצדיק את זה. בסופו של דבר החייזר ומערכת היחסים הכפויה של הגיבורה אתו הם עוד מטפורה ליחסים בין בני אדם, וזה נעשה בבוטות וביד כבדה. אפילו השם (שמשמעותו התנצחות או מאבק, מילה שנעשה בה שימוש רב בהקשר של אגרוף וקרבות אימונים באגרוף) הוא רמז לא ממש עדין למה שעומד לבוא. אני לא אוהב כשתמשמשים בפטיש 5 קילו להעביר מסרים, בעיקר מסרים רדודים.
אפשר לוותר על הסיפור הזה בקלות.
אני מקווה שיהיה לי זמן לקרוא ולסקור לפחות גם את הנובלטות המועמדות.
שימו לב - הקישורים לסיפורים של רזניק ומקינטוש הם לקובצי PDF לצערי.
The Bride of Frankenstein – מייק רזניק
רזניק כותב המון רומנטיקה, ויש סיפורים שלו שאני אוהב כאשר זה עשוי היטב. אבל לעתים יש לו נטייה איומה ונוראית לשמאלץ, והסיפור הזה הוא דוגמה מופלאה לכך. החיים בטירת פרנקשטיין מתוארים מנקודת מבטה של אשתו של ויקטור, ואנחנו לומדים שגם למפלצות יש לב זהב וגם לגיבנים מכוערים יש רגשות. אולי הם אפילו יוכלו ללמד את בני האדם משהו על אהבה. להתרחק.
Bridesicle – וויליאם מקינטוש
הסיפור הטוב ביותר מהחמישה לדעתי. מירה מתעוררת ומגלה שהיא מתה, אך פוליסת הביטוח שלה כסתה את שימורה לאחר מותה. הפוליסה לא מכסה את החייאתה, גם אחרי שהאמצעים הטכנולוגיים לכך הומצאו. מפעם לפעם מעירים אותה גברים, שאולי יהיו מעוניינים לשאת אותה לאישה ויהיו מוכנים לשלם על ההחייאה.
אני לא מת על הסוף של הסיפור הזה, אבל מקינטוש בונה יפה את העולם ומציג בצורה מעניינת את ההשלכות האפשריות של ההתפתחויות המדעיות. הדמויות שלו נאמנות לעצמן ומשכנעות.
The Moment – לורנס מ' שון
סיפור "תראו כמה חייזרים מגניבים אני יכול לכתוב" המתפרש על פני כמה מיליוני (מילארדי?) שנים בתוך כמה עמודים קצרים. במובן זה הוא לא רע, לשון אכן יש כמה רעיונות יפים לגבי תרבויות חייזריות, אבל נקודת העוגן של כל החייזרים האלה לא משכנעת ובסופו של דבר אנתרופוצנטרית בצורה מזעזעת.
אפשר לקרוא, רק לא לצפות ליותר מדי.
Non-Zero Probabilities – נ' ק' ג'סימין
תארו לעצמכם עולם שבו כל האירועים בעלי הסיכויים הקטנים ביותר בטוח יתרחשו, שבו כל האמונות הטפלות מתממשות. משהו קרה לניו יורק (רק לניו יורק) וזה העולם שבו מוצאת את עצמה גיבורת הסיפור של ג'סימין – ועליה להחליט אם היא רוצה להמשיך לחיות בעולם כזה או לנסות לשנות אותו ולהחזיר אותו למסלול הרגיל. הרעיון נחמד, הביצוע בהחלט יפה והסיפור כתוב טוב. ג'סימין נהדרת בתיאור הפרטים הקטנים של העולם הזה וההתרחשויות בו.
הבעיה שלו לטעמי היא הסוף, המסקנה הסופית שאליה מגיעה הגיבורה, שלא ממש נתמכת באופי שלה או במאורעות של הסיפור. אולי אם הוא היה ארוך יותר היה לג'סימין זמן לפתח את הדמות ואז המסקנה הייתה משכנעת יותר. אני מעדיף את Bridesicle על פניו מכיוון ש"הסתברויות שונות מאפס" הוא קל משקל ולא מספיק מפותח בהשוואה לסיפור של מקינטוש.
Spar – קיג' ג'ונסון
מפה ומשם הבנתי שהסיפור הזה עשה קצת רעש כשהוא התפרסם, ולא ברור לי למה. ליתר דיוק, ברור לי למה סיפור שמתחיל במילים "בסירת ההצלה הזעירה היא והחייזר מזדיינים ללא הרף, ללא לאות" יעשה רעש, אני רק חושב שהוא ממש לא מצדיק את זה. בסופו של דבר החייזר ומערכת היחסים הכפויה של הגיבורה אתו הם עוד מטפורה ליחסים בין בני אדם, וזה נעשה בבוטות וביד כבדה. אפילו השם (שמשמעותו התנצחות או מאבק, מילה שנעשה בה שימוש רב בהקשר של אגרוף וקרבות אימונים באגרוף) הוא רמז לא ממש עדין למה שעומד לבוא. אני לא אוהב כשתמשמשים בפטיש 5 קילו להעביר מסרים, בעיקר מסרים רדודים.
אפשר לוותר על הסיפור הזה בקלות.
אני מקווה שיהיה לי זמן לקרוא ולסקור לפחות גם את הנובלטות המועמדות.
7.5.2010
World Literature Today
זהו כתב עת שיוצא לאור על ידי אוניברסיטת אוקלהומה. גיליון מאי-יוני שלו מוקדש למדע בדיוני בינלאומי.
מאמר של לביא תדהר, ראיון עם קורי דוקטורוב, סיפור של קיג' ג'ונסון ("26 קופים, וגם התהום") שלמיטב זיכורני היה מועמד להוגו ו/או נבולה בשנה שעברה.
1.5.2010
הגשה אלקטורנית באסימוב'ס
אסימוב'ס הוא אחד משלושת כתבי-העת הגדולים ביותר בעולם למדע בדיוני ופנטסיה. בראיון שהעניקה העורכת שלו, שילה וויליאמס, ל-SF Signal היא הודיעה שמעתה אסימוב'ס יקבלו סיפורים גם בפורמט אלקטרוני, ולא רק בפורמט מודפס כפי שעשו עד עתה. זה נשמע קצת מופרך, אבל בשנת 2010 מבין שלושת הגדולים, אסימוב'ס הוא היחיד שמקבל סיפורים בפורמט אלקטרוני. כתבי עת קטנים יותר (Clarkesworld למשל) מקבלים סיפורים בפורמט אלקטרוני כבר זמן רב.