ספר לשבוע הספר - המלצה כללית

הוצאות קטנות

אי-אז, בעידנים אפופים בערפל ההיסטוריה, שנות ה-70 וה-80 של המאה הקודמת, הוצאות לאור גדולות ומבוססות כמו עם-עובד, כתר, מסדה ואחרות הוציאו כמויות מרשימות של ספרי מדע בדיוני ופנטסיה. (נתונים אפשר למצוא בעבודת התזה של ענבל שגיב-נקדימון.) בשנות ה-90 אופוס לקחה את ההובלה בתחום, ולצדה פעלו הוצאות קטנות יותר שרבים מהספרים שהן הוציאו היו ספרי משחקים. התנאים המשתנים של השוק בשנים האחרונות הוציאו מתחום המדע הבדיוני והפנטסיה רבות מההוצאות הגדולות – "הסדרה הלבנה" של עם עובד, בעבר ספינת הדגל של התחום בארץ, הפכה לצל חיוור של עצמה, הסדרה של כתר נעלמה, הוצאת מסדה נסגרה וכן הלאה. בחינה של ספרי הז'אנר שההוצאות הגדולות מוציאות היום מגלה שהן מתרכזות בעיקר בסדרות פנטסיה לנוער (באיכות... משתנה, נקרא לזה) ובהוצאת ספרים נוספים של סופרים שהן יודעות שיימכרו. לעתים רחוקות אפשר למצוא אצלן ספרים של סופרים חדשים או ספרים יוצאי דופן ומעניינים.

המקום שאליו אנחנו צריכים להביט כדי למצוא ספרי מדע בדיוני ופנטסיה חדשים היום הן ההוצאות הבינוניות והקטנות. גרף, יניב, סיאל, עוץ ונובה הן הוצאות שבהן המוציאים לאור הם גם העורכים הראשיים. אלה נשים וגברים שמכירים את התחום ואוהבים אותו. הם מוציאים את הספרים שהם אוהבים (סיאל תרגמו את סנוקראש הלא ניתן לתרגום!), ספרים שההוצאות הגדולות לא היו מתקרבות אליהם עם חליפת אב"כ. אלה הוצאות שבדרך כלל ישקיעו יותר בתרגום ובעריכה, מתוך אהבת התחום והכרת הקהל שלהן, ולא שוכרות את המתרגמים הזולים והמהירים ביותר. בחלקן, אלה הוצאות שערכי ההפקה שלהן גבוהים מאוד גם בכל מה שקשור לפן הפיזי של הספר – ספרי עוץ של הוצאת עוץ הם דוגמה לכך (כריכה קשה, איורי צבע, דפים עבים וכו'). אלה הן גם ההוצאות האורייניות ביותר מבחינה דיגיטלית. רבים מן הספרים שלהן אפשר לקנות לא רק מודפסים אלא גם בפורמטים דיגיטליים.

אלה גם הוצאות שחיות "על הקצה" מבחינה כלכלית. שוק המדע הבדיוני והפנטסיה בארץ מעולם לא היה שוק גדול, והקלות שבה ניתן לקנות היום ספרים באנגלית במהדורות דיגיטליות פגעה בו עוד. מכיוון שאלה הוצאות קטנות שאינן שייכות לקונגלומרטים הן רגישות במיוחד להתעמרות של רשתות החנויות הגדולות, ולמוסר התשלומים הבעייתי בארץ בכלל. הן גם רגישות במיוחד לשיגיונות של פוליטיקאים המשחקים בחוק הספרים.

אם אתם אוהבים מדע בדיוני ופנטסיה ורוצים לראות עוד ספרים מתורגמים בז'אנר – קנו את הספרים של ההוצאות הקטנות. עדיף ישירות מהן.

ספר לשבוע הספר – 9

לבד על מאדים / אנדי וויר (הכורסה / משכל)

זה ספר מומלץ בזכות אפקט הכיף. אם כמוני גדלתם על הקלסיקות של המדע הבדיוני ואהבתם אותן, יש סיכוי טוב שתאהבו את הספר הזה. למקרה שלא שמעתם עליו או על הסרט שנעשה על פיו הנה העלילה במשפט אחד – אסטרונאוט, חבר במשלחת למאדים, ננטש לבדו על העולם העוין לאחר שחבריו עזבו בגלל סופה עזה וכעת עליו לנסות לשרוד.

זה ספר במתכונת ספרי המדע הבדיוני הקלסיים של שנות ה-40 וה-50 – האדם נגד היקום. למעשה, המדען נגד היקום. למעשה, המדען האמריקאי נגד היקום. (ויאמרו המבקרים בצדק –המדען האמריקאי הגבר הלבן [כנראה, לא זכור לי שזה נאמר במפורש] נגד היקום.) אבל זה ספר כיפי. וויר כותב נחמד, הגיבור שלו משעשע למדי וההרפתקאות סוחפות. הביקורת העיקרית שלי על הספר הזה היא שהוא מקדיש קצת יותר מדי זמן ומילים להנדסה של ההתמודדות עם מאדים, אבל גם זה מתאים לתקופה שממנה וויר שואב את ההשראה שלו.

"לבד על מאדים" הוא לא ספר גדול, הוא לא ספר חשוב, אבל הוא ספר שכיף לקרוא אותו. לא פלא שהוא הפך לסרט מצליח. ואם אתם כמוני, הוא ספר שיעורר בכם נוסטלגיה.

ספר לשבוע הספר - 8

שמים שבורים – קרן לנדסמן (סיאל)

גילוי נאות 1 – ערכתי רבים מן הסיפורים בספר הזה.

גילוי נאות 2 – קרן לנדסמן היא חברה מאוד טובה שלי.

גילוי נאות 3 – זו אסופת סיפורים מעולה בלי קשר לכל מה שנאמר לעיל.

קרן זכתה עבור הספר הזה בפרס גפן, והוא כולל סיפורים אחדים שזכו בפני עצמם בפרס גפן. זה בפני עצמו הוא מדד לאיכות, אבל אני לא מסתפק בכך. קרן היא סופרת ותיקה ופורה בקהילת המדע הבדיוני (הצעירה, אני מודה) הישראלית. הסיפורים בספר הזה, וההקדמות שלהם, מסרטטים במידה ידועה את ההתפתחות של כתיבת המדע הבדיוני בארץ בשנים האחרונות.

אבל הם גם מסרטטים את דמותה של הסופרת, ואת דמותנו שלנו. אפשר לראות דרכם את הנושאים שמעסיקים את קרן, מעניינים אותה ומטרידים אותה. כמו מיטב ספרות המדע הבדיוני והפנטסיה, הסיפורים האלה מראים לנו את היום-יום שלנו, המשתקף במקומות וזמנים מרוחקים.

ספר לשבוע הספר - 7

אגם הצללים / רוני גלבפיש (דג זהב)

 

גילוי נאות 1 – הייתי מעורב בשלבים המוקדמים של כתיבת הספר הזה.

גילוי נאות 2 – רוני גלבפיש היא חברה שלי.

גילוי נאות 3 – זה ספר מצוין בלי קשר למה שנאמר לעיל.

"אגם הצללים" הוא סיפור פנטסיה ישראלי נהדר. הוא מתאר את ההתבגרות של שתי אחיות, תאומות, ואת תהליך התרחבות העולם שלהן. זה ספר על אחווה, מכל מיני סוגים, ועל קבלת אחריות. ספר על מעברים בחיים ועל יחסים משתנים בין אנשים. זהו ספר שגורם לגיבורים שלו, וגם לקורא, להסתכל אחרת על דברים מוכרים.

זהו ספר ישראלי מאוד בנופים שלו – מן הגולן ועד הכינרת. אבל זהו גם ספר ישראלי מאוד בקסם שלו, מכיוון שרוני גלבפיש ביססה את שיטת הקסם בעולם שלה על השירה העברית.

ספר לשבוע הספר - 6

סנוקראש / ניל סטיבנסון (סיאל)

אומרים שזה הספר שהביא את הסייברפאנק לאחת הפסגות הגבוהות ביותר שלו, ואז הרג אותו. מי שאומרים את זה טועים, דרך אגב, הסייברפאנק לא מת, הוא עבר מוטציה והוריש את הגנים שלו שנמצאים ברוב המדע הבדיוני של עשרים השנים האחרונות. אבל מי שאומרים את זה גם צודקים, כי זו בהחלט פסגה נישאה.

סטיבנסון משלב עולמות וירטואליים, סמים משני תודעה, וירוסים הפוגעים במחשבים ובאנשים, דת, שפה, את הכוח של חברות מסחריות וקרבות חרבות למארג מסחרר. יש כאלה שטוענים שהוא היה יכול לעסוק יותר ברעיונות וקצת פחות באקשן, ויש בכך צדק, אבל גם כך זה ספר גדוש רעיונות מרתקים. ב-1992, כשהסייברפאנק כבר היה מבוסס והחל להראות סימנים שהוא גומר את הסוס, סטיבנסון עשה שימוש מבריק במאפיינים של התנועה/תת-ז'אנר הזה ויצר מהם ספר שנחרט בזיכרון. עם אחת הדמויות שהיא התגלמות ה-cool המובהקת ביותר ביצירה כלשהי אי-פעם (ולא, זה לא הגיבור).