אני כרגע בראשית העונה הרביעית של "באפי" בסבב צפייה
חוזרת, ומה שמשך את תשומת לבי הוא מקומו של האל, ובכלל של התאולוגיה, בעולם של
באפי. אני כותב את הדברים הבאים בזהירות ובהסתייגות – אני רק בסוף העונה השלישית
ואני לא זוכר בפירוט את העונות הבאות, ויכול להיות ששם הדברים שונים, אבל לא כך זה
זכור לי.
אין לבאפי אלוהים. או אם לדייק, אין ב"באפיוורס" אזכור
והתייחסות לאל היהודי-נוצרי. יש המון שימוש בסמלים ובמונחים נוצריים
ובטקסיות הנוצרית, וליתר דיוק במאפיינים אלה של הנצרות הקתולית – צלבים, מים
קדושים, לטינית וכן הלאה – אבל אין כמעט התייחסות למערכת האמונה היהודית-נוצרית.
הניגוד הזה בולט במיוחד על רקע סדרות אחרות שעוסקות ביצורים שלא מעלמא הדין,
ו"סופרנצ'ורל" המשודרת כיום היא דוגמה טובה לסדרות כאלה.
"סופרנצ'ורל" עמוסה לא רק באותם סממנים חיצוניים של הנצרות
שנפוצים ב"באפי", אלא גם בתאולוגיה ובקוסמולוגיה של הנצרות, ולהלן אביא כמה
דוגמאות להבדלים בין הסדרות. השדים ב"סופרנצ'ורל" הם יצירי גיהינום
מובהקים, השוכנים בגופם של אנשים רגילים; השדים של באפי הם יצורים לא-אנושיים בחזותם
(כמעט תמיד, הערפדים הם יוצא הדופן העיקרי) שלעתים קרובות מגיעים מממדים מיוחדים.
האחים לבית וינצ'סטר מביאים את האפוקליפסה הנוצרית על כל מרכיביה – פרשים,
אנטיכרייסט והכול; האפוקליפסות של באפי הן שונות, לא תמיד מוגדרות, ולעולם אינן
מתאימות לתיאור של ההתגלות של יוחנן מפאתמוס בברית החדשה או לתיאורים המקראיים.
בעולם של "סופרנצ'ורל" האל הבורא של היהדות והנצרות קיים, גם אם הוא
נעדר, וצבא המלאכים בהחלט קיים ונוכח; ב"באפי" האל והמלאכים לא מוזכרים
כלל למיטב זיכרוני.
בעוד שהגיהינום של "סופרנצ'ורל" אחד ויחיד, ברור ומוכר, אנחנו
לא יודעים מהו הגיהינום שעל השער לו יושבת סאנידייל. בשום מקום לא נאמר שזהו
הגיהינום הנוצרי. יתר על כן, כבר בעונה השנייה אנחנו נתקלים ב"ממד
גיהינום" שאליו מאיים אקת'לה לשאוב את העולם. זהו אינו הגיהינום המוכר, ככל
הנראה, והעובדה שהוא אינו מיודע מרמזת על קיומו של יותר מממד אחד כזה, יותר
מגיהינום אחד. ב"אנג'ל" אנחנו מכירים לפחות עוד "ממד שדים"
אחד כזה (פייליאה, שאליו עוברת פרד), ובשתי הסדרות יש רמזים לממדים אחרים כאלה.
כפי שאמרתי, האל הבורא ה"קלאסי" שאנחנו מכירים מהתאולוגיה
המוכרת אינו מוזכר ב"באפי". מוזכרים בסדרה "כוחות גבוהים", אך
אלה בפירוש מרובים (כלומר, אם הם אלים, העולם אינו מונותאיסטי) והם אינם מושווים
לאל. אני אומר את הדברים הבאים בזהירות, כי אני כותב מזיכרון, אבל הישות האלוהית
המובהקת ביותר הנוכחת בצורה משמעותית בשתי הסדרות היא גלורי/בן מעונה 5 של באפי.
גלורי היא אלוהות, זה נאמר במפורש, אבל היא אלה מממד אחר שגורשה לארץ. יתר על כן,
הטבע הכפול שלה מזכיר יותר אלוהויות דואליות שהנצרות הקאנונית דחתה. בכלל, נדמה
שהתאולוגיה השדית בבאפי הרבה יותר מפותחת מזו הרגילה.
אה, ובאפי לעולם לא הולכת לכנסייה.
צלב ממש כמו של באפי
ברור מדוע ה"פרפנליה" של הנצרות מצאה את דרכה לבאפי –
הדמונולוגיה בעולם המערבי התפתחה במסגרת עולם כנסייתי. יהא אשר יהא מקורם של השדים
(והמלאכים) בתרבות האירופית, הנצרות דאגה להכפיף אותם למושגי הכנסייה כי היא לא
יכלה להרשות לעצמה כוחות על-טבעיים מחוץ למערכת הכנסייתית. פחות ברור מדוע
התאולוגיה הנוצרית נוקתה בכזו קפדנות מ"באפי". יש לפחות שתי סיבות לכלול
אותה – המונחים מאוד מוכרים, מה שהופך אותם ל"קצרנות" מוכרת לצופים,
וארצות הברית היא מדינה נוצרית מאוד. הדתיות של ארצות הברית ניכרת לא רק באמונה
באל, אלא גם באמונה בשטן ובכוחות החושך שמככבים ב"באפי". בסקר של גאלופ
משנת 2001, אמצע התקופה שבה שודרה באפי, 70 אחוזים מהנשאלים טענו מאמינים בשטן.
למה לא להשתמש בכלים האלה אם כן? אני לא חושב שנתקלתי בתשובות ברורות
בסדרה, אבל אפשר להעלות כמה השערות.
ראשית אני חייב לומר שזה לא מקרי. האלמנטים הדתיים כה בולטים בסדרה,
שהשמטת התאולוגיה ממנה לא יכולה להיות מקרית. מצפייה בסדרה ברור שהיא מתוכננת ויש
מאחוריה חשיבה רבה, ולא יכול להיות שמשהו כזה נשמט "במקרה". ברור
מהכתיבה גם שווידון וצוות הכותבים שלו מכירים את הנצרות היטב (למשל, בפרק Beer Bad בעונה 4 למשל התייחסות ל"תאולוגיית ההשגחה" של תומס
אקווינס), והם כותבים טובים מספיק כדי להבין איך התאולוגיה הנוצרית הייתה יכולה
לשמש אותם בכתיבתם.
יכול להיות שהשמטת התאולוגיה הייתה ניסיון לא להסתבך יותר מדי עם
ארצות הברית הדתית שהזכרתי קודם. אם כן, זה לא היה ניסיון מוצלח במיוחד. "מועצת
הטלוויזיה של ההורים" דירגה את "באפי" במקום הראשון בין עשר
התכניות הגרועות של עונת 2002-2001 ("גרועה" במובן של מסוכנת לנוער
התמים הצופה בה, כמובן) וארגונים דתיים שונים הוקיעו אותה כמעודדת עבודת שטן ושאר
ירקות. התגובה הזו הייתה צפויה גם ללא התייחסות ישירה לתאולוגיה הנוצרית. וידון
הוכיח את עצמו כאדם שמודע היטב לרחשי הלב של ארצות הברית ויכול היה בקלות לצפות את
זה, ולכן לא נראה לי סביר שזו התשובה.
אני גם לא חושב שזה היה "מרד חילוני" או התרסה מכוונת בפני
הדת ומקומה בחברה האמריקאית. אם זה היה המניע, ההתייחסות לדת הייתה הרבה יותר
משמעותית, הביקורת הייתה הרבה יותר גלויה. אחרי הכול, וידון הוא מי שלקח את הדימוי
של "התיכון כגיהינום" והפך אותו לממשות, והוא לא נרתע מביקורת גלויה על
תופעות שבחר להשתלח בהן. אם הוא היה רוצה למתוח ביקורת על הדת, הוא היה עושה זאת
בצורה הרבה יותר ישירה. ומפעם לפעם הוא אכן משלח דקירות כאלה לעבר הדת. כאשר זאנדר
אומר שכשהוא לבדו בחושך והוא מפחד הוא חושב "מה באפי הייתה עושה?" (עונה
4, פרק 1) זו התייחסות ברורה למוטו האוונגלי "מה ישו היה עושה?" שנפוץ
בארצות הברית בשנות ה-90 של המאה הקודמת. ולא קשה למצוא דוגמאות אחרות.[1]
אני בכל זאת יכול להיזכר ברמז אחד הכלול בסדרה שאולי יכול לעזור לענות
על השאלה. בפרק השלישי של העונה השנייה, לאחר הגעתו של ספייק לסאנידייל, הוא מחסל
את "המשיח" הערפדי. "המשיח" הזה, אותו ילד ערפד שאמור להיות
משרתו הראשי של "האדון", היא דמות מעורפלת למדי שמעולם לא התברר מה תפקידה המדויק ומהם כוחותיה
(הוא נראה לי כקו עלילה שנזנח על ידי הכותבים). הכוח שיש לו להשפיע על הערפדים
נובע מהנבואה לגביו, ומהאמונה של הערפדים בו. כאשר ספייק כולא אותו בכלוב ומעלה
אותו לאור השמש הוא אומר: "מעכשיו יהיו כאן קצת פחות גינוני טקס, וקצת יותר
כיף."
לדעתי, סביר להניח שהעיקרון הזה הוא שהנחה את וידון בכתיבתו. לאימוץ
של התאולוגיה הנוצרית, ולא רק של הסימבוליקה של הנצרות, נלווה משקל כבד כי אי-אפשר
להתעלם ממנה.[2] יש צורך לפעול במסגרת הכללים שהיא מכתיבה, או למרוד בה ולהתייחס
לכללים האלה בשבירתם. הוויתור על התאולוגיה הזו מאפשר לווידון לשחק עם מושגים כמו
"שדים" ו"אפוקליפסה" באופן הרבה יותר חופשי, משהמושגים אינם כבולים
עוד למקורות הנוצריים שלהם. אפילו הקוסמולוגיה של הבאפיוורס יכולה להשתחרר מתמונת
העולם הנוצרית, ואנחנו יכולים למצוא "ממדי גיהינום" או "ממדי
שדים" (שהזכרתי לעיל) שאין להם שום זכר בתמונת העולם הקאנונית של הנצרות.
ריבוי ההתייחסות לסמליות ולטקסיות הדתית ב"באפי" נוטה
להסתיר את מיעוט ההתייחסות לתאולוגיה. אבל לדעתי היעדר זה אינו מקרי, הוא מודע ונבחר
ככל הנראה ככלי להגביר את החירות הספרותית של וידון והכותבים שלו.
ומה ישו היה עושה?
~~~~~~~~~~~~~~
[1] יש ספר שזה שמו: "מה באפי הייתה עושה: קוטלת הערפדים כמדריכה
רוחנית". זה משעשע אותי.
[2] זה בולט הרבה יותר בהתייחס לאפוקליפסה. אחרית הימים כפי שהיא
מתוארת ב"התגלות", הספר האחרון בברית החדשה, הטביעה חותם כה עמוק על
התרבות המערבית שכמעט אי-אפשר להימלט ממנה בכתיבת אפוקליפסה כלשהי, מה שהופך את
רוב האפוקליפסות המתוארות בספרות הפופולרית לעלובות למדי.
תודה לקרן על הקריאה המוקדמת וההערות.
תודה לקרן על הקריאה המוקדמת וההערות.